תא"מ 28901-07-13 יעדים החברה העירונית לפיתוח עיסקי בבאר-שבע בע"מ נ' פחימה

בפניי בקשת הנתבע לגילוי מסמכים ספציפי.

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת, בתגובת התובעת ובתצהירי העדות הראשית של הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה בסכום קצוב הנסמכת על הסכם מיום 01.11.1998 (להלן: "ההסכם").

2. ס' 7 א' להסכם קובע כי "חשבון שיוגש ו/או יאושר על ידי החברה ו/או מי מטעמה ושבו יפורט החלק היחסי של החוכר בהוצאות האחזקה יהווה ראיה מכרעת, הן לעובדה שהחוכר חייב בהשתתפותו עבור הפריט המצוין והן לגובה הסכום...".

3. בחקירתו בפניי ביום 19.10.2014 הכחיש הנתבע כי קיבל מהתובעת דרישות תשלום וכן הכחיש את חובתו לשלם את הסכום הנתבע בטענה כי "אני יודע שכאשר מבקשים לחייב בתשלומים, צריך להראות שהתשלומים שולמו וצריך לבצע פעולות שמצדיקות את התשלום. לטענתי זה לא בוצע".

4. הנתבע עותר כיום לגילוי מסמכים שעיקרו הוא פירוט ביחס לתשלומים שהוצאו וביחס לחלקו היחסי בתשלום הכולל.

5. התובעת מתנגדת לבקשת הנתבע ממספר טעמים וביניהם הטענה כי בקשתו אינה מתיישבת עם האמור בס' 7 להסכם.

6. טענתה זו של התובעת היא טענה שובת לב אולם בנסיבות בהן טרם הוצג כל חשבון מאושר ובנסיבות בהן הנתבע מכחיש כי הוגש לו חשבון כאמור בס' 7 להסכם, טענה שעשויה אמנם להתברר כעורבא פרח בסופו של יום, ספק רב אם הכרטסת שצירפה התובעת לתצהירה יכולה להוות "חשבון" במשמע ס' 7 להסכם.

7. יתירה מזו, בהיותה גוף הפועל ע"פ פקודת העיריות כאמור בס' 4 לתצהירה של הגב' אסולין מטעם התובעת ספק רב אם ראוי כי התובעת תסתפק בטענה כי על הנתבע לשלם את שהוא נדרש וכי חובתה מתמצית במשלוח דרישה או כפי שהגדיר זאת בא כוחה המלומד בתגובתו "הא ותו לא".