תא"מ 2863-06-15 אופטרוניקס הנדסה בע"מ נ' ש. משעולים יזמות בע"מ ואח'

בעניין: בקשה לביטול פס"ד

1.ביום 1.6.15 הגישה התובעת נגד המבקשת ונגד ש. משעולים יזמות בע"מ (להלן "משעולים") תביעה בסדר דין מהיר ע"ס 66,814 ₪. בכתב התביעה נטען כי ביום 11.2.15 התקשרה התובעת עם המבקשת בהסכם לפיו התחייבה התובעת לספק למבקשת כוח אדם אשר ישתלב בקו היצור במפעלה של המבקשת במגדל העמק. בסעיפים 5-6 להסכם נקבע כי המבקשת תשלם לתובעת כנגד חשבוניות אשר התובעת תעביר לה על בסיס חודשי. נטען כי למרות שהמבקשת חתמה על ההסכם, בפועל ההתקשרות נעשתה מול אורגנים במשעולים, אשר התחייבו בשלוש פגישות שקוימו איתם כי משעולים היא האחראית להעברת התשלומים בגין ההתחייבות שנטלה על עצמה המבקשת במסגרת ההסכם. נטען כי משעולים שילמה ביום 20.2.15 תשלום בגין החשבונית הראשונה שהעבירה לה התובעת אך הפסיקה לשלם עבור שירותי היצור שסיפקה לה התובעת עובר ליום 12.2.15. נטען כי במענה לפניית מנכ"ל התובעת לבעל השליטה במשעולים גבי שדה שהוא גם דירקטור במבקשת (להלן "גבי") השיב גבי כי המבקשת תעמוד בכל התחייבות אשר נלקחה כדין. התובעת מדגישה כי כדי לקיים את התחייבויותיה עפ"י ההסכם, התקשרה התובעת עם קבלן משנה והעבירה לו תשלומים בגין השירותים שניתנו על ידו.

2.אין מחלוקת כי ביום 8.6.15 בוצעה מסירה של התביעה למבקשת באמצעות דואר ישראל ומי שחתם על אישור המסירה הוא ב"כ המבקשת. כיוון שהמבקשת לא הגישה כתב הגנה במועד ניתן ביום 11.9.15 פס"ד המחייב את המבקשת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בצירוף אגרה ושכ"ט עו"ד.

3.ביום 8.10.15 הוגשה הבקשה שבפני לביטול פסה"ד. באשר לסיבת המחדל נטען כי משרדי המבקשת מצויים באותו בניין בו מצוי משרד ב"כ המבקשת אך בקומה נפרדת. נטען כי ב"כ המבקשת חתם על אישור המסירה בהיסח הדעת כיוון שסבר כי דבר הדואר ממוען למשרדו. נטען כי כיוון שבאותה עת לא היה ב"כ המבקשת מיופה כוח של המבקשת, הניח ב"כ המבקשת את המעטפה עם כתב התביעה בתיבת הדואר של המבקשת. נטען כי מסיבה לא ידועה המעטפה עם כתב התביעה לא הגיעה לאורגנים של המבקשת. נטען כי משעולים קיבלה את התביעה ביום 2.7.15 ובמועד זה ידעה המבקשת לראשונה על הגשת התביעה. כיוון שחלק מהאורגנים בנתבעות הינם זהים , הניחו אותם אורגנים כי כתב התביעה נמסר באותו מועד לשתי הנתבעות ולכן המועד האחרון להגשת כתב הגנה הינו 11.10.15. נטען כי ביום 24.9.15 פנה ב"כ המבקשת לב"כ התובעת בבקשה לקבלת הסכמה לאורכה להגשת כתב הגנה עבור שתי הנתבעות , אך ב"כ התובעת סירב מסיבות של טובת הלקוח. במועד זה נודע למבקשת ולבא כוחה לראשונה על מתן פסה"ד כנגד המבקשת.

4.לגופו של עניין נטען כי סיכויי ההגנה של המבקשת טובים מאוד. נטען כי מר אפרים ווסרפוגל (להלן "אפרים" ) פנה לבעלי השליטה במבקשת בהצעה עסקית להשקיע כספים במיזם. עפ"י אותה הצעה ביקש אפרים מהמשקיעים כספים שונים בהתאם לדרישותיו אשר יועברו לצדדי ג' עפ"י בקשות מפורטות שאפרים יעביר למשקיעים. נטען כי כיוון שהמבקשת לא התאגדה באותה תקופה , העברת הכספים התבצעה באמצעות משעולים. נטען כי אפרים קיים מו"מ מול חברה / אישיות משפטית שהציגה את עצמה בשם ארמה. נטען כי שם מסחרי אינו אישיות משפטית ולכן אין ממש בטענת התובעת לפיה התובעת שקלה לפתוח חברת בת בשם ארמה. נטען כי ההסכם עליו מבוססת התביעה נחתם לכאורה ביום 11.2.15 והמבקשת התאגדה ביום 15.3.15 ולכן לא יכולה היתה ליצור חיובים לפני המועד בו התאגדה. נטען כי מי שלכאורה חתם על ההסכם מטעם המבקשת הוא אפרים כשלא היה אורגן או בעל תפקיד באף אחת מהנתבעות ולא היתה לו סמכות ליצור לנתבעות חיובים כלפי צדדי ג'. נטען כי נספח ד' לכתב התביעה אינו אסמכתא להסכמה כלשהי מצד הנתבעות. נטען כי המייל הראשון בנספח ד' הוא הצעת התקשרות ששלח אפרים לעתיד ואוהד מאור לפני ההסכם עליו מסתמכת התובעת. יתר המיילים הם פניות של עתיד מאור אל המשקיעים. נטען כי בתחילת חודש מרץ 2015 קיבלו המשקיעים הודעת התפטרות מהיזם ללא כל הודעה מוקדמת. המשקיעים בנתבעת נאלצו ליטול את ניהול המיזם סלרג'י על עצמם והחלו לבדוק את ההתקשרויות שביצע אפרים. בשלב זה התברר למשקיעים כי הולכו שולל ע"י אפרים בשיתוף פעולה עם אורגנים בנתבעת. כמו כן התברר למשקיעים כי אוהד מאור הוא בנו של עתיד מאור. נטען כי אוהד מונה ע"י אפרים כמפקח מטעם המבקשת על ביצוע העבודה של העובדים מטעם ארמה. נטען כי עתיד מאור הוליך שולל את הנתבעות בכך שהציג עצמו כאורגן של אישיות משפטית אשר אינה קיימת. לבקשה צורף נוסח של כתב הגנה מטעם שתי הנתבעות.

כיוון שכנגד משעולים לא ניתן פס"ד , נסרק כתב ההגנה בתיקיית כתבי טענות והתיק נקבע להוכחות בפני כב' השופט גולדקורן ביום 4.12.16.

5.ביום 28.10.15 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לביטול פסה"ד. נטען כי במקרים מסוימים יש במחדלו של בעל דין בכדי להאפיל על שאלת סיכויי הגנתו. נטען כי המבקשת מתארת בבקשתה בפירוט רב "קומדיה של טעויות" אשר יש בהן לכאורה כדי להצדיק את מחדלה הקיצוני. נטען כי למעשה המבקשת התעלמה במכוון מההליך המשפטי לאחר שקיבלה מכתבי התראה וכתב תביעה ולא עשתה דבר בתגובה לכך. נטען כי טענות ההגנה שהועלו הן טענות סרק. נטען כי לא ייתכן שקבלן אשר סיפק כוח אדם למזמין כנגד התחייבות של המזמין להעביר לקבלן תשלום חודשי , לא יבוא על שכרו לאחר שהמזמין ביטל באופן חד צדדי וללא סיבה את התשלומים לקבלן.

6.ביום 23.12.15 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת התובעת. לתשובה צורפה חליפת מכתבים בין באי כוח הצדדים בעקבות מכתב ההתראה המלמדת כי לא מדובר בהתעלמות או זלזול. נטען כי התובעת רוצה לא להתמודד עם טענות ההגנה שכבר הועלו.