תא"מ 28559-11-14

עסקינן בתביעה כספית על סך 6,630 ₪ בגין עלות תיקון רכב שביצעה התובעת עבור הנתבעים במהלך החודשים ינואר-פברואר 2013.

התובעת מנהלת מוסך מורשה לרכבי פולקסווגן, סקודה וסיאט.

לטענת התובעת, בתחילת חודש ינואר 2013 הביא נציג הנתבעת 2, מר יורם ויסרברג, רכב מסוג סקודה מספר רישוי 30-482-64 (להלן:- "הרכב") לתיקון אצל התובעת, זאת עקב נזק שנגרם לרכב בתאונה.

השמאי מר גוילי בדק את הרכב אצל התובעת ביום 31/12/12 והעריך את עלות תיקון הנזק בסך כולל של 7,731 ₪.

על פי חשבוניות שמציגה התובעת, בוצע תיקון לרכב ביום 18/1/13 בעלות של 5,442 ₪.

בנוסף, בוצע תיקון על פי חשבונית מיום 3/2/13 בהיקף כספי של 1,057 ₪.

סך עלות התיקון הינה 6,499 ₪.

התובעת טוענת כי חרף פניות חוזרות ונשנות לנתבעים לתשלום עלויות התיקון, לא שולמו הסכומים עד עתה ולכן הוגשה תביעה זו.

הנתבעת 1 הינה הבעלים הרשום של הרכב.

הנתבעת 2 הינה חברה העוסקת בסחר רכב.

הנתבעות בחרו לנהל הגנתן באמצעות מר יורם ויסרברג, אשר שימש נציגן מול התובעת בכל הנוגע למסכת העובדתית נשוא התביעה.

הנתבעות סבורות כי יש מקום לדחות את התביעה משום שהתיקון שבצעה התובעת ברכב נעשה בצורה פגומה ומסכנת חיים וגרם להן נזק בהיקף כספי של למעלה מ- 25,000 ₪ בגין הצורך לבצע תיקונים נוספים. הנתבעות תומכות עמדתן בתצהירו של מר ויסרברג, מצרפות תצהיר של מר חמו יוסף והצעת מחיר שקיבלו ממוסך אחר המצביע על עלויות תיקון בהיקף של כ- 3,300 ₪.

במסגרת הדיון בבקשת הנתבעות להתגונן בפני התביעה, התקיים דיון בפני כב' הרשמת מיום 23/3/15. במהלכו התברר כי הנתבעות קיבלו תשלום מחברת הביטוח בגין הנזק נשוא התאונה, הגם שטענו כי אין בפיצוי לכסות ולו חלק מזערי מהנזקים שנגרמו לרכב עקב עבודתה הקלוקלת של התובעת.

ביום 2/4/15 ניתנה החלטת כב' הרשמת לפיה, הגנת הנתבעות הינה דחוקה, קיימת סקירה מקיפה של הראיות שהוצגו והדגשים בנוגע לאי ההתאמה בין טענות הנתבעות לבין הראיות המוצגות מטעמן. לכן, מתן הרשות להתגונן הותנתה בהפקדת מלוא סכום התביעה, אשר אמנם הופקד בפועל.