חברת החשמל לישראל בע"מ נ' י. ד. ברזאני בע"מ ואח'

ביום 5.9.11 נפגע כבל חשמל של התובעת במהלך עבודות בנייה של מחלף בדרך בגין בירושלים. הכבל היה מושחל בתוך צינור פלסטיק, ונפגע כתוצאה מפעולה של טרקטור של הנתבעת 1 ( חברת י.ד. ברזאני, להלן: "ברזאני"). חברת ברזאני טוענת כי הטרקטור שלה עלה על אבן שהרסה את צינור הפלסטיק שנועד להגן על הכבל, בשל רשלנות של חברת גלנור, שהכינה את התשתית לעבודות החשמל במקום (חברת גלנור בינוי ופיתוח בע"מ להלן: "גלנור"). לטענת ברזאני, גלנור הותירה את הצינור חשוף או שהתקינה את המצע שמכסה את הצינור באופן שאינו ראוי. גלנור טוענת כי חברת החשמל היתה במקום לאחר שעבודת התשתיות הושלמה, אישרה את איכותן, וחישמלה את הכבל דבר המעיד אף הוא על אישור איכות העבודות. על כן גלנור טוענת כי נהג הטרקטור של ברזאני או מי שהנחה אותו פעלו ברשלנות, ופגעו בכבל בשגגה.

בשל טענות אלו, שהועלו עוד לפני הגשת התביעה, חברת החשמל תבעה גם את ברזאני וגם את גלנור, ובמסגרת פסק הדין אדון בשאלת האחריות של שתי הנתבעות לקרות הנזק. כפי שהתברר במהלך הסיכומים שאלת גובה הנזק אינה שנויה עוד במחלוקת, ושתי הנתבעות מקבלות את תחשיבי חברת החשמל כפי שבאו לידי ביטוי בכתב התביעה.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהוצגו בפני הרי שאני קובעת כי חברת ברזאני היא האחראית הבלעדית לנזק נשוא התביעה. ואלו נימוקי.

חברת גלנור הזמינה לעדות מספר עדים, ואחד מהם הוא עד בלתי תלוי, שאינו עובד חברת החשמל ואף אינו עובד עבור בראזני או גלנור אלא הוא מטעם חברת הפיקוח אהוד תייר. מר יהושע חנן מטעם הפיקוח העיד כי מועד העברת השטח בו בוצעו עבודות עבודות התשתית, מחברת גלנור לחברת שפיר תואם ליום 1.8.11 ולכל המאוחר ביום 15.8.11 גלנור כבר פינו את המקום. עדות זו מבוססת על פרוטוקולים של ישיבות שערכה חברת הפיקוח עם חברת גלנור, ונתמכת גם בעדויות של עובדי חברת החשמל.

מר חנן הסביר כי גלנור ביצעו את ההכנות לחיבור החשמל, אלו אושרו על ידי חברת החשמל, והסתיימו והמקום עבר לאחריותה של חברת שפיר. חברת שפיר היא ששכרה את שירותיה של חברת בראזני, לצורך המשך עבודות התשתית במקום, וזאת לאחר סיום כל עבודות החשמל. מכאן שבניגוד לטענותיה של חברת בראזני, חברת גלנור כבר לא היתה בשטח.

עדות זו גם מאשרת את גירסתה של גלנור ושל חברת החשמל, לפיה העבודות של חברת גלנור אושרו על ידי חברת החשמל, ולא היו טענות לגבי ביצוען או לגבי גובה המצע שחברת גלנור הניחה בפועל. אך העדות של מר חנן גם אישרה כי לבראזני היו טענות לגבי איכות המצע שגלנור הניחה, וטענות אלו נבדקו על ידי הפיקוח ונדחו. מכאן שבניגוד לנטען על ידי בראזני, המצע הונח בעומק מתאים, עם החומרים המתאימים ולא היתה שום סיבה להחליף אותו.

חברת בראזני ניסתה להסתמך על אמירות חלקיות של עדי התובעת ומהם עולה כי עומק הצינור היה 30 סמ' בלבד ולא 70- 80 סמ' כנדרש על פי דין. אמירות אלו הן חלקיות שכן חלק מעדיה של חברת החשמל העידו כי הגיעו למקום אחרי שכבר החלו לחפור בו לצורך תיקון הליקוי, וחלק טענו שאינם זוכרים את העומק המדויק. יש להביע צער על כך שנציגי חברת החשמל לא צילמו את המקום, אך ממכלול העדויות כאמור התרשמותי היא שלא נפל פגם באופן שבו גלנור הניחו את המצע.

אחד מעדי חברת החשמל, העיד כי הצינור היה חשוף וגלוי באורך מספר מטרים. עדות זו לא עולה בקנה עם עדויות יתר העדים שהגיעו למקום מאוחר יותר, וטענו כי נחשף רק האזור שבו נפגע הצינור.

מטעם חברת בראזני, אשר עבדה במקום באותו מועד, העיד נהג הטרקטור אשר לא ידע להסביר כיצד קרתה התאונה. הוא טען שהצינור לא היה חשוף, וטען ששמע פיצוץ וראה עשן כאשר עלה על מצע קרקע שטוח. יחד עם זאת, הנהג אישר כי מיד לאחר התאונה מנהל העבודה הורה לו לעבור למקום אחר, עם הטרקטור. עדות זו יחד עם העובדה שבראזני לא הזמינו לעדות את מנהל העבודה, שהיה במקום על פי עדות הנהג גם בזמן התאונה, וגם פגש את נציגי חברת החשמל, מעידה על כך שבראזני נמנעה מלהעיד עד מהותי ומרכזי. הימנעות זו נזקפת לחובתה.