תא"מ 27616-11-13 פיבושביץ ואח' נ' יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ ואח'

לפניי בקשת הנתבעת להחליף את המומחה שמונה מטעם בית המשפט, בהתאם להסכמת הצדדים.

במסגרת הישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 12.1.2015 הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. באותו יום מיניתי את מהנדס הרכב ושמאי הרכב שמואל אביעד כמומחה מטעם בית המשפט (להלן – "המומחה").

ביום 18.1.2015 הודיע המומחה כי אין הוא שמאי רכב (אף כי עומד הוא לקראת סיום ההתמחות לקבלת הסמכה סופית), אך אם יידרש להעריך את גובה הנזק יעשה זאת בעזרת שותפו, מר שפי שמעון. בקשתי את תגובת הצדדים להודעת המומחה.

בתגובה בקשה הנתבעת כי היא מתנגדת למינוי המומחה בשל חשש לניגוד עניינים ממשי. זאת משום שמשרד עורכי הדין המייצג את הנתבעת מנהל שלושה תיקים בהם נתן המומחה חוות דעת נגד הנתבעת, ועורכי הדין מתעתדים לחקור אותו בתיקים אלה. עוד ציינה הנתבעת, בשולי הדברים, כי נכון היה במקרה זה למנות שמאי רכב ולא מהנדס רכב.

התובע ביקש לדחות את השגות הנתבעת מטעם דיוני – לא הוגש תצהיר, ומטעם ענייני – לא מתקיים לדעתו במקרה זה חשש ממשי למשוא פנים. הנתבעת ניצלה את זכותה להשיב לתגובת התובע ובמסגרת זו הוסיפה וטענה כי עצם העובדה שהמומחה לא חשף מיוזמתו את העובדה שנתן שלוש חוות דעת נגד הנתבעת היא כשלעצמה מעידה על משוא פניו.

צד ג' לא מצא לנכון להגיב על בקשת הנתבעת.

בחנתי את טענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם התובע.

ראשית אציין כי טענה לפיה יש להחליף מומחה מטעם בית המשפט המבוססת על טעם עובדתי (שלפיו הלה נתן חוות דעת נגד הנתבעת) אכן צריכה להיתמך בתצהיר לשם אימות העובדות. תצהיר כזה מהווה מרכיב הכרחי בבקשות מסוג זה וברור כי הנתבעת צריכה הייתה לפעול בעניין זה בהתאם לתקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

דין הטענה להידחות גם לגופה.