תא"מ 26790-09-13 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ערמי

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
26790-09-13
3.9.2014
בפני סגן הנשיאה :
ארז יקואל

- נגד -
המבקשת/התובעת/הצד השלישי:
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
המשיב/הנתבע/שולח ההודעה לצד השלישי:
יהודה ערמי
החלטה
 

 

 

אני מתבקש להורות על תיקון כתב התביעה, כדי צירוף נתבעת נוספת – הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח").

 

בתביעת שיבוב שהגישה התובעת כנגד הנתבע, היא עותרת לחייבו בתשלום סכום של 18,043 ₪. התביעה קשורה בנזקים נטענים שנגרמו למשרד אותו ביטחה התובעת, מחמת הצפת מים מחדר כביסה סמוך המצוי בבעלות הנתבע.

 

הנתבע מכחיש קשר בינו לבין אירוע הנזק הנטען וכן את הנזקים מושא התביעה וטוען כי התובעת עצמה היא המבטחת של עסקו וכי עליה לשפותו בכל סכום ככל שיחויב בו, כפי הודעת צד ג' שהגיש.

 

התובעת טוענת כי חברת הביטוח ביטחה את עסקו של הנתבע בתקופה הרלוונטית לאירוע הנזק ועל כן, קמה לה עילת תביעה כלפיה בהתאם לסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.

 

התובעת מציינת כי הבקשה מוגשת בשלב מקדמי של ההליך ובטרם החל שלב ההוכחות ולגישתה, היענות לה לא תגרור טרחה לצדדים או לבית המשפט ותועיל לקידום בירור המחלוקת.

 

הנתבע מתנגד לבקשה. לגישתו, לא צורף לה תצהיר כנדרש, היא מוגשת בשלב מתקדם של ההליך לאחר שנקבע מועד לשמיעת ראיות וקבלתה תסרבל את בירור ההליך ותקשה על הגנתו.

 

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ולאור מכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי ראוי להיעתר לבקשה.

 

כידוע, ניתן לעתור לתיקון כתבי טענות בכל עת ובכלל זה, להוספת בעלי דין. הכל, לאחר שבית המשפט מתרשם כי נוכחות בעל הדין שהוספתו מתבקשת: "...דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" (ר' לשון תקנות 92 ו- 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

 

כך בעניין שמלפניי. התרשמתי כי התרת צירוף חברת הביטוח כנתבעת בתובענה תסייע בליבון יעיל ומלא של השאלות השנויות במחלוקת ותמנע התדיינות כפולה בין התובעת לנתבעים שונים ובינם לבין עצמם בתביעות נפרדות. בנוסף, ראוי לאפשר לתובעת עצמה לקבוע את מסגרת הסכסוך בתביעתה (ר' בש"א (י-ם) 3556/06 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' טאו (8.1.2007); ע"א 401/69 ראובני נ' האפוטורופוס לנכסי נפקדים פ"ד כד(1) 537, 539; ת"א (חיפה) 735/88Juneav shipping corp נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פ"מ 3 תשנ"א, 370; א' גורן, "סוגיות בסדרי הדין האזרחי" (מהדורה 7) 5-57; א' וינוגרד, "תקנות סדרי הדין", כרך א', 100-101).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>