תא"מ 26414-01-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' צים שרותי ספנות משולבים בע"מ ואח'

לפניי בקשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה לנתבעות 2-5 בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

התביעה דנן, תביעת שיבוב, הוגשה ביום 13/01/16 ע"ס 27,470 ₪, בגין נזק שנגרם למטען במהלך ההובלה הימית, בעת שהיה המטען בהמבורג שבגרמניה, דווח כי המכולה בה הומכל המטען נפגעה מן החוץ פנימה, ונגרם נזק למטען הסוכר שהתפזר ברחבי המכולה ומחוצה לה.

לפי הנטען הנתבעות 2-5 חברות זרות לשיט ו/או לספנות ו/או לשילוח בינלאומי אשר היו בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה זו, הבעלים ו/או המנהלות ו/או המפעילות ו/או החוכרות של האניות שהובילו את המטען מושא התביעה מפולין.

כמו כן היו הנתבעות, או מי מהן, המעבידות ו/או המורשות של קברניטים ו/או צוותם ו/או יתר עובדי האניות, או מי מטעמה, ואחראיות אחריות חוזית ו/או ישירה ו/או שילוחית למעשיהם ולמחדליהם.

לטענת המבקשות, יש להתיר המצאה הואיל והמשיבות הן שהובילו את המטען נשוא התביעה, כשבהתאם לשטר המטען, שהוא חוזה ההובלה הימית, היה על המשיבות למסור את המטען בשלמות בישראל ומשלא עשו כן הפרו לכאורה את החוזה. אי מסירתו של המטען בשלמות ליעדו, מהווה הפרת חוזה בתחום המדינה בהתאם לתקנה 500 (5) לתקנות. כמו כן המשיבות הנן בעלות דין דרושות ונכונות, וקיומה של נתבעת ישראלית (חברת צים) בתביעה מתקיימים גם התנאים בתקנה 500 (10) לתקנות. לבסוף סבורה המבקשת כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתביעה.

לאחר עיון בבקשה ומנימוקיה, אני נעתרת לבקשה.

על המבקש היתר המצאה בהתאם לתקנה 500 לתקנות להוכיח שלושה תנאים מצטברים: הראשון כי יש לו תביעה הראויה לטיעון הנכללת בגדר אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות. התנאי השני כי עולה "שאלה רצינית שיש לדון בה" לגופו של עניין, והתנאי השלישי הינו נאותות הפורום - כי בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לדון בתובענה.

על פי הוראות התקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, יש מקום לבצע המצאה מחוץ לתחום השיפוט כאשר: "האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה".

על פי הוראות תקנה זו, המשיבות הן בעלות דין נכונות ודרושות בתביעה דנן שהוגשה גם נגד חברת צים.

כמו כן, בענייננו יש ליתן היתר המצאה גם מכח תקנה 500(5) לפיה "תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה", במקרה דנן המשיבות הפרו לכאורה את חובותיהן למסור את המטען בשלמות למי שהיה זכאי לקבלו בישראל.