שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 23.10.2015 בה מעורב רכב הנתבעת.

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב של הצדדים, ברחוב דו סטרי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. גדר המחלוקת נוגעת לנסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

לגרסת נהגת התובעת בעדותה, בעת שרכב התובעת פנה שמאלה לצורך חנייה לצד נתיב הנגדי, לאחר שנהגת התובעת האטה את מהירות נסיעתה ואותתה, רכב הנתבעת שהוסע מאחורי רכב התובעת החל לעקוף את רכב התובעת משמאל, דרך הנתיב הנגדי ופגע ברכב התובעת עם חלקו הקדמי ימני בדלתות רכב התובעת. מנגד לגרסת נהג הנתבעת בעדותו, לאחר שרכב התובעת האט את מהירות נסיעתו, נהג הנתבעת צפר / הבהב עם האורות ובהעדר תנועה ברכב התובעת יצא לעקיפה משמאל וכשרכב הנתבעת היה מקביל לרכב התובעת, רכב תובעת פנה לפתע שמאלה ופגע עם חלקו הקדמי בגלגל קדמי ימני של רכב הנתבעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין במחלוקת ביניהם מכוח סמכותו על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, בחנתי את הראיות ובכלל זה את טפסי ההודעה, את תמונות הנזק ברכב התובעת ואת הקבלה בדבר החלפת צמיג ברכב הנתבעות. על יסוד החומר שלפניי הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים באופן הבא:

נהגת התובעת - 70% ; נהג הנתבעת- 30%.

אין מחלוקת כי התאונה ארעה עת שרכב התובעת פנה שמאלה ורכב הנתבעת שהוסע מאחורי רכב התובעת היה במהלך עקיפת רכב התובעת משמאל. על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, רכב התובעת ניזוק לאורך צד שמאל כאשר כנף קדמית שמאלית ודלת קדמית שמאלית ניזוקו ובתמונות הרכב נראים סימני חיכוך במוקדים אלה. מוקד וסוג הנזק ברכב התובעת, בשילוב גרסת הנהגים כי לפני תהליך העקיפה הוסע רכב הנתבעת מאחורי רכב התובעת וכי רכב הנתבעת ניזוק בחלקו הקדמי ימני, מסתבר עם המסקנה כי במועד פניית רכב התובעת שמאלה, רכב הנתבעת היה בשלב מתקדם של עקיפת רכב התובעת וחלף את מרכז רכב התובעת. כך שהיה על נהגת רכב התובעת להבחין ברכב הנתבעת בטרם פנתה שמאלה ולהמתין עד להשלמת מהלך עקיפת רכב הנתבעת את רכב התובעת בטרם פנתה לשמאל. בנסיבות אלה, משתהליך העקיפה החל לפני תהליך הפנייה שמאלה נהגת התובעת נושאת במירב האחריות לתאונה בשיעור שקבעתי. זאת, הגם אם לגרסת נהגת התובעת היא אותתה שמאלה לפני שפנתה.

גרסת נהג הנתבעת לפיה כלי הרכב הוסעו במקביל כשרכב התובעת פנה שמאלה, אינה נתמכת במוקד הנזק ברכב התובעת. גרסה זו הייתה מתאפיינת בפגיעה בחזית רכב התובעת, ולא סביר שהייתה נראית פגיעה בדלת שמאל קדמית, שהייתה מתרחקת מקדמת רכב הנתבעת בתהליך הפנייה שמאלה. בהקשר זה נהגת רכב התובעת העידה כי סימני החיכוך הנראים בחזית רכב התובעת בתמונות הרכב אינם שייכים לתאונה, ואלה אף לא נכללו בחוות דעת השמאי ובתביעה. עדות זו אני מקבלת, בשים לב שקיומם סימני פגיעה אלה אינם מסתברים עם סימני הנזק בכנף השמאלית ובדלת קדמית שמאלית הנראים בתמונות הנזק ונמצאו בהתאם לחוות דעת השמאי והיות רכב התובעת במהלך פנייה שמאלה.

לא הוצגו תמונות הנזק ברכב הנתבעת, ומחדל זה פועל כנגד הנתבעת. אמנם נהג הנתבעת הציג קבלה על תיקון צמיג רכב הנתבעת שמועדה 23.10.15 (יום התאונה) ולדבריו בעדותו זה מוקד הנזק ברכב הנתבעת. אולם בטופס ההודעה (נ/1) נטען לנזק בחלק קדמי ימני של רכב הנתבעת, ולא בצמיג, גרסה שהועלתה לראשונה בעדות נהג הנתבעת. בהיעדר תמונות הנזק ברכב הנתבעת ובאין אינדיקציה בקבלה שהוצגה (נ/2) איזה צמיג מדובר, קיים קושי לקבוע על יסוד עדותו של נהג הנתבעת כממצא כי ניזוק גלגל ימני קדמי ברכב הנתבעת. ביתר שאת, כשמנגד לגרסת נהגת התובעת, רכב הנתבעת פגע ברכב התובעת עם החזית (עמ' 2 שו' 8).

עם זאת, בנסיבות המקרה ראיתי לקבוע אחריות לנהג הנתבעת, בשיעור שקבעתי. נהג הנתבעת אישר בעדותו כי הוא מכיר את הרחוב בו ארעה התאונה, נוסע תדיר במקום ויודע כי קיימות חניות לצד הנתיב הנגדי, כשלדבריו: "...2 דקות נסעתי מאחוריה, והאיטיות נהייתה ממש כמעט עצירה במשך חצי דקה, היא האטה באזור שיש בו חניה פתוחה ואין לדעת אם היא רוצה להחנות או לא, לא הייתה לי דרך לדעת מה היא רוצה" (עמ' 3 שו' 28-30). נהג הנתבעת רואה את הרכב שלפניו מאט לכדי עצירה במשך 30 שניות ברחוב דו סטרי בו הוא יודע שיש חניות לצד הנתיב הנגדי. במקום להמתין שרכב התובעת יבצע את מהלך הפנייה שמאלה, אצה לנהג הנתבעת הדרך והוא יוצא לעקיפת רכב התובעת מבלי לברר את כוונותיו של רכב התובעת ומבלי להתחשב בסיכון הצפוי שרכב התובעת מאט לצורך פנייה שמאלה לחנייה. ההסבר שניתן על ידי נהג הנתבעת: "אני נהג מונית ולא נהג "פרייבט", משום מה היא האטה את הנסיעה, אני לא יכול לחכות ולנסוע באיטיות, זה מונית, לא רכב "פרייבט" (עמ' 4 שו' 8-9), אינו מניח את הדעת ואינו מתחשב בסיכון אותו יכול היה נהג הנתבעת למנוע. בנסיבות אלה וכן בשים לב לעדותה של נהגת התובעת לפיה נהג הנתבעת לא הבהב ולא סימן לפני שהחל בעקיפת רכב התובעת, אותה ראיתי להעדיף, מוטלת על נהג הנתבעת אחריותו לתאונה בשיעור שקבעתי.

אשר על כן, משהנזק על פי כתב התביעה וצרופותיו לא נסתר, ועל יסוד חלוקת האחריות שקבעתי, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1,072 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, שכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון, אגרת משפט ששולמה וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: