תא"מ 25906-07-10 זאב נ' החברה הכלכלית ירושלים ואח'

עניינה של התביעה בנזקי רטיבות שנגרמו לתובע, לטענתו, במחסן המשמש אותו. הנתבעת 1 היא חברת הניהול של כלל היחידות בבית המשותף בו מצוי המחסן. הנתבע 2 הוא מי שמחזיק בפועל בשטח מסוים (המהווה לפי הטענה חלק מהרכוש המשותף) ושלפי הנטען נבעה הרטיבות גם מהשטח האמור. לטענת התובע היה על הנתבעת 1 לפעול לתיקון הרטיבות הנטענת. בכל האמור בנתבע 2, הרי שהתובע ייחס לו בכתב התביעה אחריות בטענה כי מנע מן הנתבעת 1 לפעול לביצוע תיקונים ואיטום בשטח שבו הוא מחזיק ובכך להביא לפתרון הבעיה.

התביעה הוגשה לכתחילה לבית המשפט לתביעות קטנות. התובע עתר לפצותו בסך של 5,000 ₪ ולהורות על "הפסקת תשלום האחזקה" המשתלם לנתבעת 1. ההליכים בתביעה התמשכו. מונה מומחה מטעם בית המשפט. המומחה הגיש מספר רב של חוות דעת. בעקבות חוות הדעת ביצעה הנתבעת 1 מספר לא קטן של עבודות, תיקונים ותיקונים חוזרים במקום, לרבות בשטח המוחזק על ידי הנתבע 2 ובהסכמתו. בשלב מסוים הורה בית המשפט (כבוד השופטת מ' אביב) על העברת התביעה לבית משפט השלום (ראו, החלטה מיום 2.9.12). כתבי הטענות המקוריים, עם זאת, נותרו על כנם ולא תוקנו.

התביעה הועברה לטיפולי לפני זמן קצר נוכח צאתה של כבוד השופטת אביב לשבתון ממושך.

כיום, אין עוד מחלוקת כי בעיית הרטיבות במחסן התובע נפתרה (ראה הודעת התובע מיום 5.6.14). נותרה על הפרק אך השאלה אם מגיעים לתובע פיצויים והוצאות משפט ובאיזה שיעור.

בדיון שנערך היום לפניי, התובע והנתבעת 1 הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, ללא נימוקים, ולאחר שמיעת דברי הצדדים בקצרה. הובהר לצדדים כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את התביעה במלואה או לדחות את התביעה במלואה, או לקבלה לשיעורין, הכל על פי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק. עוד הובהר כי בנסיבות אלה, הסיכוי לדיון בערעור הוא קלוש.

הנתבע 2 ביקש שלא להיות חלק מההסכמה הדיונית האמורה. משכך, ביקשו התובע והנתבע 2 כי ביחסים ביניהם יינתן פסק הדין על יסוד החומרים שבתיק ולאחר שמיעת דבריהם בקצרה.