אלאטרש נ' אסיאס ואח'

1.תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובע באירוע תאונתי מיום 26.9.15, כאשר הנתבעים אינם חולקים על אחריות הנתבע 1 להתרחשות התאונה לאור הרשעתו במסגרת תיק תעבורה, אלא טוענים לרשלנות תורמת משמעותית מצד נהג רכב התובע.

כפי העולה מהעדויות התאונה ארעה בנסיבות בהן הוסע רכב התובע בכביש 4 כאשר נוכח תקלה ברכב עצר את הרכב בשוליים הימניים של הכביש ורכב הנתבעים פגע בו בחלקו האחורי שמאלי.

2.לאחר ששקלתי במכלול טענות הצדדים ומתוך מצרף הראיות והנסיבות, לרבות הנלמד מתיק המשטרה ומהעדויות שנשמעו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לייחס לנהג רכב התובע אשם תורם עצמי בשיעור של 15%.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

3.אין חולק כי רכב התובע הועמד ע"י נהגו בשול הדרך, כפי העולה מהעדויות בשל תקלה עליה התריעה נורה בלוח המחוונים של הרכב ורעש שנשמע ממנוע הרכב. העמדת הרכב במקום בו הועמד, במיוחד כשמדובר במקום שהינו לאחר מחלף, כפי שהעיד נהג התובע, מחייבת נקיטת משנה זהירות, לרבות הפעלת אורות מהבהבים והצבת משולש אזהרה (כפי המתחייב גם מהוראות תקנה 70 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961).

הנטל הראשוני מוטל על התובע להוכיח כי רכבו הועמד בתוך השול ולא מחוצה לו או באופן בולט וכן להוכיח כי נקט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים, ובמקרה זה במיוחד ע"י הפעלת אורות מהבהבים והצבת משולש אזהרה.

בכל הנוגע למיקום עמידת רכב התובע מצאתי כי הורם הנטל באופן מניח את הדעת לקביעה כי הרכב הועמד בתוך השול. הדבר נלמד ראשון לכל מתוך בדיקת בוחן המשטרה ולפיה שברי הזכוכית מסומנים כמצויים בתוך השול, ואף מתוך עדות עד הראיה הניטרלי במשטרה לפיה לפני התאונה ראה את רכב הנתבעים נצמד אל הקו של השול וכשהוא מגיע אל הרכב הוא מתנגש בו, כאשר עוד לפי עדותו רכב התובע עמד בשול כשהוא ישר ולא בזווית. מכאן, ומתוך כלל עדותו של עד זה נלמד כי לא הבחין בסטיית הנתבע אל תוך השול רק לפני התאונה, אך משנשאל מפורשות העיד כי בזמן התאונה אינו יכול לומר מי מהרכבים היה מחוץ לנתיבו.

הנתבע 1 העיד כי הופתע מקיומו של רכב התובע, אך לא טען כי ראה פוזיטיבית כי הוא בולט מהשול אל הנתיב. משנשאל על כך בדקדוק השיב כי טוען בעניין בליטת רכב התובע רק בגלל מיקום הפגיעה וכי אינו יודע להסביר מדוע עד הראייה הניטרלי העיד כי ראה אותו נצמד אל השול.

מצרף ראיות ונסיבות אלה מוביל למסקנה כי ברמת ההסתברות הנדרשת הוכח כי רכב התובע עמד בתוך השול ולא חרג ממנו.