תא"מ 22549-03-13 מדינת ישראל נ' מטר ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת על תמונת מנח הרכבים לאחר התאונה, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל מהנימוקים הבאים:

ראשית, תמונת מנח הרכבים של אירוע התאונה מלמד כי רכב התובעת היה בנתיבו המובל ממשאבת התדלוק ממנה יצא ולא סטה ממנו. מאידך, משאית הנתבעים מצויה בסטיה ימינה אל עבר רכב התובעת, מקום בו מתבקש היה להביא בחשבון המצאות רכבים מימינה ועל כן לבצע יציאה רחבה יותר מהתחנה.

שנית, עדות הנתבע 1 היתה מן ההיסק בלבד ומלמדת שהוא לא ראה את רכב התובעת עובר לתאונה ובוודאי על כן לא הביא בחשבון המצאות רכבים מימינו, הגם שנכון היה לצפות רכבים אלה בשל מתחם משאבת הדלק שמימין.

שלישית, תצורת הנזקים ברכב התובעת מלמדת על התנגשות משאית הנתבעים ברכבה ולא להיפך. פגיעת רכב התובעת במשאית חולפת ( דבר שכשלעצמו אינו סביר בשל גודלה של המשאית) היה בהכרח מביא למכת מעיכה בטמבון הימני- קדמי ולא לתלישת הטמבון החוצה כמוכח.

רביעית, לא ניתן לקבל את עמדת הנתבעים בסיכומיהם לפיה על נהגה היה ליתן זכות קדימה למשאית שמשמאלו. אין מדובר בתיק הקשור בהכרח לזכות קדימה כי אם לסטייה של הרכב שמשמאל לימני וזאת גם בהנחה ( שלא הוכחה ) כי לכל הפחות משאית הנתבעים יצאה שניות מלפני רכב התובעת מהתחנה. יציאה שכזו כמוצג בתמונות לוותה בסטייה של המשאית שמאלה. על כן אין נפקות לשאלת מי מהרכבים יצא ראשון מהתחנה שכן בהחלט ניתן לסבור כי אלמלא סטיית המשאית לא היתה מניעה, בשל רוחב הכביש לשני הרכבים לצאת הדדית ולחילופין במקביל כשרכב התובעת מצוי במעט מאחור או להיפך.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 3, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 6,077₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 6.11.12, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,400 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.