ת"ת
בית משפט השלום חיפה
|
10862-11-15
30/12/2015
|
בפני הרשם:
הבכיר ניר זיתוני
|
- נגד - |
המבקש/הנתבע:
שריף עואלי עו"ד ויסאם ה'טיב
|
משיבה/התובעת :
עירית שפרעם עו"ד סנדי טמיר
|
החלטה |
בעניין התנגדות לביצוע תביעה
1. ביום 25.5.15 הגישה התובעת נגד הנתבע בלשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב על סך
7,170 ₪, בגין ארנונה ו/או היטל ו/או אגרה ו/או חיובים שונים בגינם חויב הנתבע כמחזיק
בנכס המסווג במאגרי התובעת תחת מס' משלם 200556892 במהלך שנות המס עד ליום 31.12.10. די באמור לעיל כדי להבין כדי שהתביעה לא מנוסחת כנדרש שכן לא ברור היכן נמצא הנכס, מהו סוג החיוב ומהי תקופת החיוב. דו"ח מצב החשבון מיום 19.11.14 אשר צורף לתביעה, משלים את החסר בנוגע למיקום הנכס (גוש 10286 חלקה 21 באיזור התעשיה בשפרעם), סוג החיוב (ארנונה) ותקופת החיוב (שנת 2010). מן הראוי כי נתונים אלה יפורטו כנדרש בגוף התביעה וכן במכתב ההתראה כפי שמתחייב ע"פ ההיגיון והדין (תקנה 109(א) לתקנות ההוצל"פ).
2.הנתבע הגיש התנגדות, במסגרתה טען כי אין ולא היה קשר כלשהוא בינו לבין התובעת. עוד נטען כי טענות התובעת בכתב התביעה כלליות ואינן כוללות ציון של מועדים. הנתבע טוען כי מעולם לא החזיק בנכס המוזכר בכתב התביעה ומעולם לא קיבל שירותים כלשהם מהתובעת. הנתבע טוען כי לא קיבל את מכתב ההתראה והתביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר.
3.ביום 18.11.15, הוגשה תגובת התובעת להתנגדות בראשיתה השלימה ב"כ התובעת את שהחסירה בכתב התביעה ומכתב ההתראה. ב"כ התובעת הוסיפה וציינה כי תקופת החיוב היא מחצית שנת 2010 והנכס נשוא התביעה שימש כנגריה. נטען כי הנתבע שכר את הנכס בחודש יוני 2010 לצורך ניהול נגריה מבעל הנכס, פודי מוסא. נטען כי הנתבע שילם את חובו לתובעת ביום 27.10.10 וביום 5.1.12, באמצעות המחאות של צד ג', ח'טיב רנא אנואר, אשר חוללו. במענה לטענת התישנות החוב נטען כי החוב לא התיישן וכן ננקטו הליכים מנהליים.
4.ביום 24.12.15, הוגשה תשובת הנתבע לתגובה. נטען כי התובעת העלתה טענות סרק, שלא בכדי לא נתמכו בתצהיר. הנתבע מדגיש כי מעולם לא שילם דבר לתובעת, ולא ידוע לו מי מסר את ההמחאות שצורפו לתגובה ובאלו נסיבות. הנתבע מדגיש כי מעולם לא שכר או החזיק בנגריה נשוא התביעה, כאשר לא בכדי לא צורף הסכם שכירות.
5.לאור האמור בהחלטתי מיום 18.11.15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.
6.לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל הסכמה כי דין ההתנגדות להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן.
7.ראשית, חרף אמירות חוזרות ונשנות בפסיקה, לרבות בהחלטות של מותב זה, בכל הנוגע לפרטים אותם יש לציין בגוף תביעה של רשות מקומית המוגשת במישרין ללשכת ההוצל"פ, ממשיכה התובעת באמצעות ב"כ להגיש תביעות שאינן עומדות בדרישה המינימלית לפרט בגוף כתב התביעה את פרטי הנכס באופן שיאפשר לנתבע לזהותו, את מהות החיוב ואת תקופת החיוב. אין זה מתקבל על הדעת כי רק למקרא התגובה התברר לבית המשפט לראשונה, כי התביעה מתייחסת למחצית השנייה של שנת 2010. די באמור לעיל כדי לקבל את ההתנגדות.
8. שנית, החומר המצוי בתיק, מחייב את התובעת להוכיח בהליך משפטי מלא את טענתה לפיה הנתבע החזיק בנכס משוא התביעה במחצית השניה של שנת 2010. התובעת טוענת כי הנתבע נרשם כמחזיק מכוח הסכם שכירות בינו לבין בעל הנכס, אך משום מה אינה מצרפת לתביעה או לתגובה מסמך כלשהוא בעניין זה. השטרות שצורפו לתגובה אינן משלימים את החסר, שכן לא מדובר בשטרות שנמשכו מחשבונו של הנתבע אלא מחשבון של צד ג', שהנתבע מכחיש כל קשר אליו.