קליגמן נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

טענות הצדדים

1. התובע הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בסך 10,000 ₪ בגין הוצאות שנאלץ להוציא לביצוע תיקונים שהיה על הנתבעת לבצעם. כעולה מכתב התביעה, התובע ביצע ביטוח דירה אצל הנתבעת. ביום 27.4.17 נתגלתה נזילה במטבח. בהתאם לפניית התובע הוזמנה חב' שחר נזקי צנרת בע"מ (להלן: "שחר") לתיקון הצנרת. התובע טען כי מדובר בטכנאים שאינם מקצועיים, אשר ביקשו לבצע את התיקון בניגוד לתקן הישראלי המקובל. לאחר שחברת שחר סירבה לתקן את הנזילה באופן הראוי, הוא נאלץ לבצע את התיקונים באופן פרטי וחויב בסך 10,003.50 ₪.

2. הנתבעת בכתב הגנתה, טענה כי בהתאם לפוליסה, זכאי היה התובע רק לתיקון, שכן פוליסה של החזרת הוצאות בגין תיקונים הינה יקרה יותר ולכן יש לדחות את התביעה על הסף, שכן התובע סירב לביצוע התיקון שהוצע ע"י חברת שחר.

    

   השתלשלות הדיון

3. הדיון בתביעה נקבע ליום 12.3.18. מטעם הנתבעת התייצב נציג שאיננו עובד הנתבעת, שבהתאם לפסיקה (רע"א 6289/13 קרול חיימוביץ' נ' לימור אוריון (22.3.2014)), נאסר עליו לייצג את הנתבעת ללא היתר מטעם בית המשפט. בנסיבות אלה לא היה מנוס מדחיית הדיון למועד חלופי, על מנת שיגיע לדיון עובד הנתבעת ולא מייצג חיצוני.

4. בדיון הנדחה ביום 19.3.18, המתין בית המשפט עת ארוכה עד שהגיע העד מטעם הנתבעת, אשר בטעות הגיע לבית משפט אחר.

5. התובע שהוא עצמו הנדסאי בניין, פירט את נסיבות התיקון: כאשר הוזמן טכנאי מחברת שחר לתיקון התקלה, בפעם הראשונה הגיע טכנאי, שבר שני אריחי קרמיקה, והודיע כי אין לו זמן להשלים את התיקון. לאחר שבוע הגיע טכנאי אחר, כשמדובר היה באדם לא מקצועי שהגיע עם כלים חשמליים עם כבלים גלויים. הוא ביקש לפתוח את הקיר מבחוץ, תוך פגיעה בחזית הבניין ללא היתר גורמי התכנון. התובע הסביר לטכנאי כי יש לתקן את הנזילה על ידי "מופה" חשמלית, אולם הטכנאי רצה לתקן את הצנרת בהדבקה, בניגוד לתקן הישראלי. לאחר שהטכנאי סירב לתקן את הנזילה בהתאם לתקן, כפי שדרש התובע, הוא עזב את המקום פתוח ללא תיקון. במשך שבעה חודשים נוהלו דיונים מול הנתבעת וחברת שחר, כאשר מצב הבית כל התקופה הוא בכי רע, כפי שהציג התובע בתמונות ת/1, עד שבסופו של דבר נאלץ להוציא מכספו סכום של 10,000 ₪ לביצוע התיקון.

6. התובע הכחיש את טענת הנתבעת, כאילו הוא רצה לבצע תיקון כללי של הצינור ולא רק של הנזילה. הוא הסביר שוב, שבסך הכול עמד על תיקון בהתאם לתקן הישראלי באמצעות "מופה" חשמלית, ולא בתיקון חובבני ע"י הדבקת מקום הנזילה.

7. נציג הנתבעת אישר, שלנוכח טענות התובע, נשלח לדירה שמאי מטעם הנתבעת. חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעת הוגשה וסומנה ת/3. השמאי עצמו לא הובא למתן עדות. מחוות הדעת של השמאי ויקטור מגידיש, שהוא כזכור שמאי מטעם הנתבעת, עולה כי בביקור הראשון של חברת שחר לא אותרה הנזילה. בביקור השני כעבור ארבעה ימים אותרה הנזילה מצינור המנקז את השירותים. בביקור השלישי פורקו אריחי רצפה, השרברב הגיע לנקודת הנזילה וביקש לעשות תיקון. התובע דרש לבצע את התיקון על ידי אדם מקצועי, בעל הכשרה לצנרת גיבריט. השמאי עצמו ביקר בדירה ביום 30.6.17, והנחה את חברת שחר לבצע את התיקון באמצעות בעל מקצוע מוסמך. מקביעה זו ניתן להבין, כי אפילו השמאי מטעם הנתבעת, סבור היה שהצעות התיקון עד לאותו מועד לא היו מקצועיות. כאמור בדו"ח השמאי, בעקבות המלצתו חברת שחר הפנתה בעל מקצוע לדירה, אולם התובע טען שוב, כי אין בידיו תעודות הסמכה, וסירב לקבל תיקון שלא על ידי בעל מקצוע מוסמך לצנרת גיבריט. במסגרת הערכת הנזקים, ציין השמאי כי ערכי כינון הנזק עומדים 8,599 ₪ לפני מע"מ, שהם למעשה כ- 10,000 ₪ שהוצאו בפועל, והוא קובע כי: "תביעת המבוטח נסמכת על הצעת מחיר אשר בעקרון נמצאה סבירה". עם זאת, ערכי שיפוי עומדים על 5,800 ₪ בלבד. לנוכח העובדה שהתובע סירב לבצע את התיקון על ידי חברת שחר, המליץ השמאי לאשר תשלום על סך 1,462 ₪ בלבד.