ת"ק 58448-07-14 יעקוביאן נ' ביטוחים

התובע חוכר לדורות של מגרש שנמצא בהרצליה באזור נווה עמל. המגרש בבעלות של המנהל.

במשך השנים מאז 1997, התובע פנה מספר פעמים אל הנתבעת להלוואות למטרות שונות ולרוב ובמשך מספר שנים, עמד התובע בכל התחייבויותיו להחזיר את סכומי התשלומים לנתבעת. בכתב התביעה, התובע חזר והדגיש שתמיד קיים את כל חובותיו כלפי הנתבעת.

למעשה, עד היום הוא נשאר חייב 800,000 ₪ כיתרת הלוואה של למעלה ממיליון ₪ שלקח לפני מספר שנים והוא ממשיך להיות לקוח של הנתבעת.

התובע מלין על כך שב-3.7.13 הוא פנה ביחד עם אשתו לקבל הלוואה של 200,000 ₪ על מנת לסייע לבנו. הנתבעת דחתה את הפנייה.

התובע טוען שיש לו רכוש ושהמגרש שלו והבנוי עליו שווים מיליוני שקלים, בין 5 ל-6 מיליון ₪ ואינו חייב לנתבעת סכום משמעותי ביחס לשווי הנכס. כמו כן, היה מוכן לספק את כל הביטחונות אשר הנתבעת דרשה.

התובע טוען שהנתבעת אף העמידה תנאים מחפירים ופוגעים במתן ההלוואה כגון קנס בסך 180,000 ₪.

על סמך טענות אלה, התובע עותר בפניי לסכום של 30,000 ₪ פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה לו על ידי הנתבעת, תוך כדי סירוב להעניק לו את ההלוואה.

עמדת הנתבעת היא שאכן התובע ואשתו הינם לקוחות של הנתבעת. במשך השנים היו מספר עסקאות שלפיהן הנתבעת העניקה הלוואות לתובע בתנאים שונים. אולם, זכותה של הנתבעת בכל פעם לשקול אם יש מקום להעניק הלוואה או אם לאו. כאשר התובע פנה לנתבעת בחודש יולי 2013 היו מספר נסיבות אשר גרמו לנתבעת לסרב: בין היתר ב-2009 והן ב-2010 היו פיגורים בהחזר הלוואה, עד כדי כך שבאוקטובר 2013 יתרת הפיגורים עמדה על 48,861 ₪. כמו כן, בעסקה שלפיה התובע ליווה 540,000 ₪ וסיפק ביטחון של שיעבוד על שני כלי רכב מפוארים (BMW) אך בניגוד להסכם עם הנתבעת, התובע מכר אחד מכלי הרכב ללא רשות של הנתבעת ומבלי ליידע אותה על כך. גם בשלב מסוים, בניגוד להסכם עם הנתבעת, התובע ביטל פוליסת ביטוח חיים שהונפקה לו כביטחון נוסף על קבלת הלוואותיו, אם כי המצב תוקן אחר כך.

מעבר לכך, התברר שבניגוד להערכה של התובע, הנכס והבנוי עליו לא שווים בין 5-7 מיליון ₪ אלא בסביבות 2 מיליון ₪ ופחות לצורך מכירה מידית וזאת מכיוון שהתובע לא דאג לעדכן את מנהל מקרקעי ישראל על הבנייה ולקבל אישורים המתאימים. כתוצאה מכך, היה צו הריסה לגבי כל הבנוי על המגרש והיה פער בין הרשום במסמכי המגרש לבין המצב בפועל, קרי: על פי הרישום היה בנוי על המגרש מבנה בגודל של 28 מ"ר אולם בפועל על השטח בנוי מעל 300 מ"ר. נכון הדבר שהתובע דאג לביטול צו ההריסה, אך מאז 2007 לא דאג לתאם עם הגורמים השונים בין הבנייה בפועל לבין הרשום בנכס. לכן, כאשר התובע פנה לנתבעת ביוני 2013 היו לה שיקולים עסקיים, סבירים, לשקול עם יתר הקפדה מתן הלוואה.