ת"ק 53279-07-15 בן ישי ואח' נ' סטנסילב ואח'

תביעה קטנה – גדולה עד קצה גבול הסמכות - 33,800 ₪.

בכתב התביעה נטען כי התובעים רכשו מהנתבע רכב מסוג טויוטה יאריס . באתר יד שניה נכתב על הרכב שהוא שנת ייצור 2005 ללא שריטה צורך 1 ליטר לכל 18 ק"מ, 34,000 ₪. הנתבע הצהיר בפני התובעים כי הרכב מצוין שמור ומטופל ללא תאונות, המנוע הגיר והשלדה ללא שום בעיה . כשנשאל מדוע פנסי הרכב הקדמיים חדשים השיב כי "מישהו דפק לי פנס אחד" ולכן החלפתי את שניהם. לאחר מו"מ הסכים הנתבע להוריד את המחיר ב- 500 ₪ והצדדים חתמו על הסכם ( נספח א' לתביעה). לאחר העברת הבעלות גילו התובעים מבדיקה ברישיון הרכב כי הבעלים של הרכב הוא סוחרת הרכב אלרון קאר ח.ר בע"מ ,( להלן: "אלרון בע"מ) . הם פנו אל הנתבע שהסביר להם כי הרכב הוא רכב פרטי שלו וכי הוא רשם את הרכב על שם סוחר על מנת להפחית את סכום אגרת הרישוי השנתית ולשלם במקום כ - 1,100 ₪ 57 ₪ בלבד. עוד טען בפני התובעים כי סוחר הרכב הוא דוד שלו וזו דרך שבה הוא מוזיל עלויות הרכב. בעקבות דברים אלה הסכימו הצדדים להוסיף להסכם סעיפים לפיהם התחייב הנתבע כי הגיר והשלדה תקינים ואם ישנה בעיה במנוע, בגיר או בשלדה הוא מתחייב לתקן או להחזיר את הכסף, אך עקב לחץ בו היו נתונים שכחו התובעים לרשום התחייבות זו בהסכם. עוד התחייב הנתבע בהסכם כי הרכב שייך לו בבעלות פרטית והוא נרשם על שם סוחר רכב כדי להפחית את מחיר אגרת הרישוי. לאחר שקיבלו את הרכב לחזקתם, התברר כי שעון המהירות פגום ולא ניתן לראות את המהירות. דבר זה העלה חשד כי נעשה ניסיון לשנות את הקילומטראג'. בדיקה נוספת שערכו התובעים העלתה כי אלרון בע"מ עוסקת במכוניות שלאחר תאונה ובמכירת חלקי חילוף של מכוניות שעברו תאונה.

התובעים ביקשו מהנתבע לבטל את העסקה אך הנתבע סירב והפסיק לענות לטלפונים. עקב כך שמו פעמיהם לחברת אלרון ושם הסביר להם בעל המגרש מר ליאור שמחוני כי הרכב שרכשו עבר תאונה קשה. לדבריו הוא מכר את הרכב למוסכניק בשם פיטר רזניק אשר כנראה מכר אותו לנתבע 1. הוא אף התקשר בנוכחותם לנתבע ונזף בו על שהונה את התובעים ודרש ממנו לבטל את העסקה ולהחזיר להם את כספם. ליאור שמחוני שלא היה מרוצה מהתנהגות הנתבע מסר לתובעים תמונות של הרכב, תמונות של קילומטראג' הרכב ודו"ח שמאי לאחר התאונה בו כתוב כי הרכב עבר תאונה קשה ואיבד 56% מערכו.

התובעים פנו למכון לבדיקת רכב "זיתוני ובנו בע"מ" ובבדיקה התגלה כי יש פגיעה בשלדת הרכב ונעשו הלחמות ומתיחות של שלדת הרכב .

התובעים פנו לשמאי רכב שקבע כי לאחר התיקונים שבוצעו בו הרכב סובל מירידת ערך בשיעור 50%. התובעים טענים כי הנתבע הציג בפניהם מצג שווא , לא גילה להם את ההיסטוריה ואת המצב האמתי של הרכב כרכב שעבר תאונה קשה והוכרז כאובדן להלכה והטעה אותם לחשוב כי הם קונים רכב מבעלות פרטית ולא מסוחר רכב.

התובעים מבקשי לפסוק להם את הסכומים שלהלן:

סך של 17,750 ₪ בגין ההפרש בין השווי האמתי של הרכב על פי מחירון לו יצחק לבין הסכום ששילמו לנתבע.

סך של10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

סך שך 1,500 ₪ בגין הוצאות משפטיות.

סך של 1,000 ₪ שכ"ט שמאי.

סך של 350 ₪ בדיקה במכון .

הנתבע 1 , ( להלן: "הנתבע" ) טען להגנתו כי אינו סוחר רכב ואינו מיופה כוח של חברת אלרון. התובעים הצהיר בהסכם כי בדקו את הרכב ומצאו אותו לשביעות רצונם ושאין ולא יהיו להם טענות כלפי המוכר.