ת"ק 36720-09-15 אדגר נ' מלונות פתאל בע"מ ואח'

רקע -

דירת התובע, המצויה ברח' דוד אלעזר 10 בחיפה, הושכרה לנתבעת והיתה כלולה במאגר הדירות של הנתבעת בהתאם להסכמים שנערכו בין הצדדים מעת לעת. תקופת השכירות האחרונה נסתיימה ביום 30/9/11 והחזקה בדירה אמורה היתה להימסר לתובע ביום 1/10/11. בהגיע יום מסירת החזקה כאמור הגיע התובע אל הדירה ונתברר כי בדירה ליקויים רבים הדורשים תיקון, לרבות אריחי קרמיקה שבורים בחדר האמבטיה. במצב דברים זה נערכה רשימת ליקויים והנתבעת התחייבה להסדירם.

טענות התובע -

בהמשך לרקע האמור מעלה טוען התובע כי ממועד זה ועד לסיום תיקון הליקויים סירבה הנתבעת להעמיד את הדירה לרשותו ותיקון הליקויים ארך זמן. ביום 1/2/12 נמסרה לבסוף החזקה לידיו והתובע חתם על כתב ויתור לפי דרישת הנתבעת, אך לאחר שבוצעו בטופס תיקונים ובכפוף לאמור בהם.

בהתאמה צוין בסיפת כתב הויתור, ולאחר שהצהיר התובע בראשית הדברים כי "קיבלנו מאת החברה את כל המדיע לנו בגין יציאת דירתנו מהמאגר המלונאי בבניין אלמוג ובכלל זה את כל החיובים הכספיים.." כי – " למעט טענותינו לעניין החזר הפקדון עבור דמ"א וכן לא קיבלתי תשלום עבור הדירה מ 1/10/11 ועד היום".

לאור נתונים אלו דורש התובע תשלום ופיצוי מאת הנתבעת בגין הרכיבים הבאים –

• 4 חודשי שכירות – סך של 4,452.8 ₪.

• דמי הניהול לתקופה הנ"ל – 3,964 ₪.

• ארנונה לתקופה הנ"ל – 3,964 ₪.

• שווי 20 ימי אירוח (החלק היחסי) בסוויטה מקבילה במלון לאונרדו חיפה – 31,460 ₪ (1,573 ₪ ליום אירוח)

  מתוך מכלול הסכומים האמורים ביקש התובע, מפאת תקרת הסמכות כאן, לחייב את הנתבעת לשלם לו סך כולל של 33,800 ₪.

  טענות הנתבעת -

  הנתבעת התגוננה כנגד התביעה וביקשה לדחותה. ראש וראשון ביקשה הנתבעת לטעון כי משחתם התובע על כתב ויתור מושתק הוא מלהעלות כל טענה כנגד ודין תביעתו להידחות על הסף. במיוחד כך בשים לב לעובדה שהתובע אף ערך שינויי בטופס המלמדים על גמירות דעתו. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי מועד המסירה של הדירה היה ונותר יום 2/10/11, אלא שהתובע, בעליה של הדירה, עמד על ביצוע תיקונים בדירה על ידי המשכירה. לשיטתה, מדובר בפגמים שאינם עולים אלא כדי בלאי סביר, וכי על אף דברים אלו הסכימה השוכרת לפנים משורת הדין לבצע את שורת התיקונים ואף הגדילה והסכימה לקבל על עצמה את החובה לשלם את דמי הניהול לחודש אוקטובר 2010. לדידה של הנתבעת החזיק התובע במושכר מאז חודש אוקטובר 2011, אך סירב בתוקף להיכנס אל המושכר ולהחזיק בו כנדרש עד לחודש פברואר 2012. בהתאמה סבורה הנתבעת כי אין מקום להטיל עליה חבות כלשהי לתשלום שכ"ד או כל הוצאה אחרת בעבור התקופה בה סירב התובע לקבל את החזקה בנכס ללא סיבה. הנתבעת מבקשת בנוסף להפנות תשומת הלב לכך שהתביעה הוגשה בשיהוי, ובחלוף כ-3 שנים ממועד מסירת החזקה – אף לפי גרסת התובע.

  עדויות הצדדים -