אחרק נ' חיים פסקוביץ ובניו בע"מ

לפניי תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותו בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים.

הצדדים אינם חלוקים באשר לאחריותה של הנתבעת לשפות את התובע בגין נזקיו.

המחלוקת התייחדה עקב כך לשאלת גובה הנזק.

התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאית לתמיכה בטענת הנזקים. השמאי לא זומן לעדות בפני בית המשפט. התובע אישר בעדותו שהרכב תוקן, אולם הוא טרם שילם למוסך בו תיקן את רכבו, הואיל וסיכם עמו כי יעביר לו את התשלום לאחר שיקבל את הכסף מהנתבעת.

מאחר שהרכב תוקן ולא הובאה קבלה לכך, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה בשל העדר הוכחת נזק. כפי הנראה ,הנתבעת מבקשת לסמוך בטענתה זו על הפסיקה לפיה יש להוכיח נזק בפועל, כאשר הרכב תוקן, וזאת באמצעות קבלות ו/או חשבוניות. (ראה: ע"א (מרכז) 33147-11-14 אוטו שי שירותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו], להלן: "עניין אוטו שי").

ואולם, בעניין אוטו שי נקבע, כי השאלה האם די בחוות דעת השמאי כדי להוכיח את שיעור הנזק או שמא יש חובה בכל מקרה לצרף חשבוניות בגין התיקון שבוצע בפועל, צריכה להיבחן לפי נסיבות המקרה. (ראה סעיף 21 לפס"ד; ליישום ראה: ע"א (ת"א) 24423-03-18 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ, ניתן ביום 28.6.18 – שם נקבע כי שיעור הנזק הוכח גם ללא חשבונית).

הדעות בפסיקה חלוקות ביחס להוכחת הנזק מצד אדם פרטי (לעומת חברות השכרה/ליסינג), כאשר אדם פרטי מצרף חוות דעת שמאית אולם לא מצרף קבלות. בהתאם לדעות השונות שהובאו בפסיקה, כאשר מדובר בתובעות שהינן חברות העוסקות בממכר ו/או בהשכרת רכבים , יש מקום לסברה כי עלות תיקון הרכבים בפועל נמוכה יותר מזו המצוינת בחוות דעת השמאי מטעמן, וזאת לאור מעמדן המיוחד הנובע מגודלן ומפריסת העסקים הנרחבת שלהן. במקרים אלה , עליהן להוכיח את עלות התיקון של רכביהן כפי שהתבצע בפועל , ואין להסתפק בחוות דעת שמאי בלבד.