דוכניאן נ' סולתם - רדד (כלי בית) בע"מ

בפניי בקשה לביטול פסק דין.

אין חולק כי הנתבעת ידעה על התביעה ועל הדיון שהתקיים ביום 11.3.18 אך לא התייצבה לדיון ולא הגישה כתב הגנה.

ביום 11.7.17 הנתבעת הגישה הודעה לבית המשפט ובאותו יום יצאה החלטה מלפני בית המשפט ולפיה: " אין בהגשת ההודעה כדי להוות עילה לעיכוב בהגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת".

מעיון בתיקיית המצאות עולה כי הנתבעת קיבלה את ההחלטה מיום 11.7.17 ובחרה לא להגיש כתב הגנה אף לא התייצבה לדיון.

בבקשה לביטול פסק דין הנתבעת נימקה את מחדלה בכך שסברה כי די בהודעה שהגישה כדי לפטור אותה מהתייצבות לדיון ולביטול התביעה כפי שקרה בתביעות אחרות שהוגשו נגדה. (סעיף 4 לבקשה לביטול פסק דין).

טענה זו של הנתבעת נותרה בעלמא ולא נתמכה בהחלטה שיפוטית שתמחיש את מקור הסברה עליה התבססה ולפיה החליטה לפתור את עצמה מהגשת כתב הגנה והתייצבות לדיון.

התובעת מתנגדת לבקשה ולטענתה לנתבעת אין עילת הגנה וכי ידעה על הדיון ,לא התייצבה לדיון ולא הגישה כתב הגנה.

דיון:

הנתבעת קיבלה את כתב התביעה כמו את החלטת בית המשפט מיום 11.7.17 אך בחרה לא להגיש כתב הגנה ואף לא התייצבה לדיון שהתקיים ביום 11.3.18, בסופו ניתן פסק הדין נשוא הבקשה. בכך ברי שלא נפל כל פגם בנסיבות מתן פסק הדין וכי הנתבעת אינה זכאית לביטול פסק הדין משיקולי צדק. גם בבואי לבחון את אפשרות ביטול פסק הדין משיקול דעת בית המשפט לא מצאתי בטיעוני ההגנה, כפי שהובאו בקצרה בבקשה לביטול פסק דין, ממש.

יחד עם זאת בית המשפט לא יוכל להתעלם מעקרון זכות הגישה לערכאות.

בית המשפט העליון קבע לא אחת, כי פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו הליך חורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית זכותו הטבעית, המוסרית והחוקית של אדם אשר נטענות כנגדו טענות ומועלות כנגדו תביעות לשטוח את טענותיו וגרסתו לפני בית המשפט, ושהן יתבררו בהליך מלא וצודק של הבאת ראיות. וכדבריה של כב' השופטת פרוקצ'ה ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (טרם פורסם "התייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין , ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים".