ת"ק 1975-04-15 זאדה ואח' נ' אביטל ואח' - פסקדין

התובע הגיש תביעה לתשלום דמי תיווך, המגיעים לו, לטענתו, מאת הנתבעים, בגובה של דמי שכירות לחודש אחד על סך 10,000₪ בתוספת מע"מ.

התובע טוען כי הנתבעים פנו אליו בבקשה שימצא להם חנות מתאימה והוא עשה כן וקבע להפגש עמם בסמוך לחנות ובמועד הפגישה פתח את החנות עם המפתחות והראה לנתבעים את החנות והנתבעים התרשמו מנתוני החנות. עוד טוען התובע כי תיאם פגישה נוספת בחנות וגם בפגישה זו פתח את החנות עבור הנתבעים, ולעניין זה הביא עד מטעמו – מר עזרא סודאי.

התובע טוען כי נודע לו שנחתם הסכם שכירות על ידי הנתבעים בקשר לחנות מבלי ששולם שכר טרחתו, ועל כן הגיש את התביעה.

הנתבעים טוענים כי לא הייתה לתובע הסכמה מטעם בעל הנכס לביצוע התיווך והתובע לא פתח את החנות בפניהם, ולא היו בידיו המפתחות, אלא רק הצביע על החנות מבחוץ, וכן טוענים כי התובע איננו האדם שביצע את הקשר עם בעל הנכס ולא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות.

הנתבעים טוענים כי הקשר עם בעל הנכס התקיים לאחר שבעל הנכס פרסם על גבי החנות מודעה להשכרה ללא תיווך. כן טוענים כי התובע לא ביקש מהם לחתום על כל מסמך ושהתובע איננו בעל רישיון תיווך בתוקף.

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגין לשון הרע בה טענו כי התובע התפרע וצעק לעבר הנתבעים, בחנות, ביטויים שפירטו בכתב ההגנה ואשר לטענתם עולים כדי לשון הרע, וכן המשיך לקלל ולגדף את הנתבעים ברחוב לנוכח עוברים ושבים רבים. הואיל ומדובר ברחוב הומה אדם, הדבר גרם לפגיעה בשמם הטוב ובמוניטין שלהם.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והעדים מטעמם ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו.

מהעדויות עלה כי התובע הודה בעדותו שבמועד בו לטענתו הראה את הנכס לנתבעים לא היה בידיו רישיון תיווך בר תוקף, ועל כן אין התובע זכאי לקבל דמי תיווך על פי החוק, מאחר שבמועד הרלוונטי לא היה רשום ברשימת המתווכים בעלי הרישיון.

יתר על כן, התובע לא החתים את הנתבעים על הסכם תיווך אשר יכול היה לתמוך בתביעתו לקבלת דמי התיווך, והעדר הסכם תיווך פועל בעניין זה לרעת התובע, אשר עליו מוטל הנטל להוכיח את התביעה.

לעניין טענת התובע שהוא פתח את החנות עבור הנתבעים והראה להם את החנות, טענה זו מוכחשת על ידי הנתבעים, ולאור התרשמותי מהעדויות, עולה כי עדויות הצדדים שקולות זו כנגד זו באופן שאיננו מאפשר להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעים.

לפיכך, התובע גם לא הוכיח כי הוא היה הגורם היעיל בקשירת העסקה.

יתר על כן, מעדותו של התובע מתברר כי הקשר של התובע היה עם אחיו של בעל הנכס, אברהם אחדות, ולא עם בעל הנכס עצמו, יצחק אחדות, ועל כן לא הוכיח התובע את זכאותו לבצע תיווך בין בעל הנכס לשוכרים פוטנציאלים.

אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, התביעה נדחית בזה.

לעניין התביעה שכנגד, על הנתבעים היה להוכיח בעדויות מול מי נאמרו הדברים אותם הם טוענים בכתב התביעה שכנגד, שכן על פי חוק איסור לשון הרע על הנתבעים להוכיח בפני מי נאמרו הדברים, ובעניין זה לא הביאו הנתבעים כל עד.

יצויין כי אין די בטענה שהדברים נאמרו ברחוב הומה אדם, אלא יש להוכיח בעדויות את קיום כל דרישות החוק לעניין פרסום לשון הרע.