ת"ק 18733-01-15 זיגלבויים ואח' נ' אמסלם ואח' - פסקדין

לפני תביעה כספית ע"ס 6,327 ₪ שהגיש התובע, נהג ובעלים של רכב מ.ר. 11-478-68 אשר ניזוק בתאונה שארעה ביום 1.12.14 בה היה מעורב רכב מ.ר. 26-529-64 נהוג ע"י הנתבע.

התובע טען בכתב התביעה כי נסע בנתיב השמאלי ביותר כשמימינו נוסע רכב הנתבע ושניהם בנתיבים לפניה שמאלה. בזמן הפניה, סטה רכב הנתבע לנתיב בו נסע התובע ופגע ברכבו בצד ימין קדמי. רכב התובע נבדק ע"י שמאי שהעריך את גובה הנזק בסך של 4,227 ₪ לפני מע"מ. התובע עותר לקבלת סכום זה בצירוף 600 ₪ בגין שכ"ט שמאי ו-1,500 ₪ עוגמת נפש.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי עצר ברמזור אדום לאחר שני רכבים. כשהתחלף הרמזור לירוק, התחיל הנתבע בנסיעה ומיד הרגיש ושמע חבטות ברכב. הנתבע הסתכל במראה השמאלית וראה רכב עולה על שפת המדרכה וחוזר וחובט ברכבו: "מר זיגלבוים ניסה למעשה לתפוס את הרמזור הירוק ולכן נכנס לרווח הקטן שנוצר בין רכב המשאית שלי לבין המדרכה". נטען כי הכביש היה בשיפוץ ועליו סימון כתום.

העידו התובע והנתבע.

לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים ועיינתי במוצגים שהציגו במהלך הדיון – תמונות המקום ותמונות הנזקים ברכבים – באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הוגשו ע"י התובע תמונות של המקום כשהנתבע מאשר שזה המקום (ת/1). בתמונות נראית צומת T בה שלושה נתיבים לפניה שמאלה ונתיב אחד לפניה ימינה. התובע העיד כי נהג בנתיב השמאלי במרחק של כ 2-3 רכבים לפני הרמזור, כאשר בנתיבו אין רכבים מלפניו, והתובע נסע בנתיב מימינו כשלפניו רכבים. האור ברמזור היה ירוק והתובע נהג במהירות של כ-. אז חש בחבטה מצד ימין, עת הנתבע ניסה לעבור מהנתיב האמצעי לשמאלי, כדי להספיק את הרמזור הירוק. כתוצאה מהמכה רכב התובע נהדף שמאלה כשהגלגלים השמאליים עלו על אי התנועה משמאל. התובע המשיך בנסיעה כ2- ונעצר. הנתבע עצר למס' שניות ולאחר מכן המשיך בנסיעה. שני הרכבים פנו שמאלה ועצרו בהמשך בתחנת אוטובוס בצד ימין לצורך החלפת פרטים.

הנתבע העיד כי עמד בנתיב השמאלי היחיד במקום ברמזור אדום במשך כ 2-3 דקות לאחר שני רכבים כשמאחוריו אין רכבים. כשהאור ברמזור התחלף לירוק, התחיל בנסיעה כשהוא מבצע פניה רחבה שמאלה, מאחר ומדובר במשאית. בנקודת זמן זאת, התובע ניסה להידחק במרווח שנוצר בין המשאית לבין אי התנועה הבנוי משמאל. הנתבע העיד כי ראה במראה השמאלית את רכב התובע עולה על אי התנועה ואז נזרק אל המשאית.

הנתבע טען בעדותו כי במקום היה נתיב אחד בלבד לפניה שמאלה. בתמונות המקום שצרף הנתבע (נ/1) של הצומת המדובר, הקפיד הנתבע לצלם את הנתיב השמאלי בלבד ואף נרשם בכתב יד בגב התמונה: "לפניה שמאלה יש רק מסלול אחד לכן לא יכולתי לנסוע מימינו". אולם בת/1 נראים 3 נתיבים שמאלה ואחד ימינה. והנתבע אישר כי ת/1 משקף את מקום התאונה (ע' 2 ש' 15). עיון בת/1 ונ/1 לא מותיר ספק כי מדובר באותו צומת. כאשר התבקש הנתבע להסביר את הדברים, טען כי בעת התאונה המקום היה בשיפוצים והיה נתיב אחד בלבד שמאלה. טענה זו, אשר הוכחשה ע"י התובע, לא נתמכה בראיה כלשהי, ועומדת בניגוד לנ/1 בו לא נראים כל סימונים כתומים על הכביש.

יתר על כן, טענת הנתבע כי התובע ניסה להידחק בין רכבו – משאית – לבין אי התנועה הבנוי משמאלו, וזאת לאחר עמידה ברמזור במשך 2-3 דקות ולקראת פניה שמאלה סבירה פחות מגרסת התובע לפיה התובע נסע בנתיב השמאלי והנתבע הוא שסטה מהנתיב האמצעי לשמאלי, במטרה להספיק את הרמזור. אופן הנהיגה כאמור אותו מייחס הנתבע לתובע הינו מסוכן ביותר ובלתי סביר.