שימעונוב נ' שבתאי

לפניי תביעה לביטול הסכם והשבה וכן פיצוי בגין הפרת חוזה ועוגמת נפש והכל בסך של 3,220 ₪.

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. ביום 4.4.16 רכשה התובעת מהנתבע שרות להחלפת סננים (לטיהור מים) ואחריות לביקור טכנאי מיום 4.4.16 ועד ליום 4.4.20 בעלות כוללת של 3,000 ₪ (להלן: "ההסכם"). אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת הייתה לקוחה של הנתבע במשך 10 שנים עובר להסכם זה.

    

2. לטענת התובעת, בתאריך 15.12.16 פנתה אל הנתבע עקב פיצוץ במיכל המים ולא קיבלה מענה במשך 10 ימים, עד שנאלצה לפנות לאיש מקצוע אחר, ושילמה 220 ₪ עבור השירות.

   בהמשך קיבלה התובעת שירות מהנתבע במהלך חודש מרץ 2017.

   בתאריך 2.4.17 פנתה התובעת אל הנתבע וכשזה התעלם, שלחה הודעה טקסט בטלפון הנייד וביקשה לבטל את ההסכם ולקבל את כספה בחזרה. לדבריה, הנתבע התעלם מבקשתה ולכן ביום 23.4.17 שלחה התובעת לנתבע בדואר רשום מכתב מפורט ובו חזרה על בקשתה לבטל את ההסכם ולהשיב לה את כספה.

   בדיון שהתקיים בבית המשפט ביקשה התובעת לקבל את החלק היחסי מן הסכום ששילמה לנתבע עבור השירות.

    

3. לטענת הנתבע, התובעת קיבלה יחס ושירות מצוינים וכל פנייה מצידה נענתה בזמן סביר. לדבריו, בהתאם להסכם, היה עליו לגבות מן התובעת את עלות המערכת שהוחלפה בשווי 1,800 ₪ מאחר שהאחריות מכסה ביקור טכנאי בלבד (250 ₪) ולא את עלות החלקים.

   הנתבע אישר, כי בתאריך 15.12.16 הוא לא נתן מענה לתובעת מאחר ושהה בחו"ל בנסיבות משפחתיות קשות. בהמשך סיפק לתובעת שירות בתמורה לעלות ששילמה, 220 ₪, לבעל מקצוע אחר, וזאת מחוץ להסכם השירות בין השניים.

   לשיטת הנתבע, התובעת לא זכאית לבטל את ההסכם.