זיכוי מעבירת איום על שוטרים ותקיפתם וקביעה ללא הרשעה כי הנאשם הפריע לשוטר במילוי תפקידו

האישום:

• כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), תקיפת שוטר לפי סעיף 274(1) לחוק, והפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק.

   

  על פי תיאור העובדות, ביום 25.6.13, בשעה 21.30 או בסמוך לכך, בסמוך לגן ציבורי ישב הנאשם עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה. בהמשך לכך ובמהלך סיור שגרתי הגיעו למקום השוטרים גנטו סאלם ואלמו בלאי ועמם הפקחים הרוש וזבידה. השוטר גנטו הבחין בבקבוק וודקה פתוח ומלא חלקית, וכמה בקבוקי בירה ריקים, נטל את בקבוק הוודקה ושפך את תכולתו. בהמשך לכך התרומם הנאשם בהפגנתיות לעבר גנטו ואיים עליו באמרו: "אני אראה לך מה זה. אני אזיין אותך בפה וגם בתחת". השוטרים אמרו לנאשם כי הוא מעוכב לתחנה אך הנאשם סירב להתלוות אליהם. כתוצאה מכך אמרו השוטרים לנאשם כי הוא עצור וביקשו ממנו להתלוות אך הוא בתגובה תקף אותם, בכך שהתנגד ונתן לאלמו מכת אגרוף לעבר החזה. בתגובה נאלצו השוטרים להשתמש באקדח טייזר.

   

• הנאשם כפר בעובדות וטען כי ישב במקום יחד עם מכריו, ושתה קולה. הפקח מצא בקבוק וודקה שהיה מלא וסגור, בשקית, ושפך אותו. כשהביע הנאשם תמיהתו על כך, עיכב אותו השוטר והזעיק תגבורת. לאחר מכן ירו השוטרים בנאשם בשני אקדחי טייזר.

   

  הראיות במבט על:

• מטעם התביעה העידו שני השוטרים הנזכרים בכתב האישום, וכן שני פקחים. כמו כן, הוגשו דו"חות פעולה שרשמו.

  מטעם הנאשם העידו הוא עצמו ושני ידידיו שנכחו באירוע.

  טענת הנאשם היא כי כל פעולות השוטרים כלפיו היו נגועות באי חוקיות, היות שמלכתחילה לא היו רשאים להחרים את בקבוק הוודקה שהיה ברשות חברו. הטענה היא כי כיוון שמחה נגד הפעולה של שפיכת האלכוהול, החלו השוטרים להתעמת עמו, והסלימו את האירוע. הנאשם הכחיש שאיים על השוטרים או תקף מי מהם.

   

• לאחר שמיעת כל העדויות ועיון בראיות שהוגשו, באתי לידי מסקנה שהוכח כי הנאשם הפריע לשוטרים בעת מילוי תפקידם, אך לא שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר שביצע את יתר העבירות המיוחסות לו, זאת הן בשל פערים בין הגרסאות שנשמעו, והן בשל אופן התנהלות השוטרים.