מדינת ישראל נ' רזק

כללי

1. החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

    

2. הנאשם מואשם בעבירות החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לאותו חוק.

    

3. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 20.9.14, בשעה 14:00, או בסמוך לכך, הגיע הנאשם עם רכב מזדה בעל לוחיות זיהוי שמספרן 66-911-29 לביתו של המתלונן בעקבות סכסוך עסקי בין אחיו של הנאשם למתלונן. הנאשם עלה לדירת המתלונן, בעוד אחר, איברהים רזק, נותר להמתין סמוך לרכב. הנאשם ניגש לדלת ביתו של המתלונן, דפק בדלת והמתין שיפתחו לו. נכדיו של המתלונן ששהו באותה העת בבית פתחו לנאשם את הדלת והוא ביקש מהם לקרוא למתלונן. כעבור מספר רגעים ניגש המתלונן לדלת הכניסה, שם פגש בנאשם, אשר ביקש ממנו לרדת לכניסה לבנין. המתלונן שאל את הנאשם למה לרדת ובשלב זה, בעוד נכדיו הקטינים של המתלונן עומדים לידו, שלף הנאשם סכין ודקר את המתלונן חמש דקירות שונות בחלקי גופו וברח מהמקום. הנאשם רץ לרכב, נכנס למושב הנהג, איברהים ישב לידו ושניהם ברחו מהמקום. כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלונן חתכים בזרוע ידו השמאלית, בבטנו וברגלו השמאלית.

    

4. תשובת הנאשם לאישום ניתנה ביום 16.2.17, ונטען באופן כללי לטעות בזיהוי. ביום 28.2.17, ניתנה כפירה מפורטת יותר, במסגרתה נטען, כי קיים סכסוך בין משפחת הנאשם לבין משפחת המתלונן על מקרקעין, ברם, למתלונן היו סכסוכים נוספים ואילו הנאשם עצמו לא הגיע באותו יום למקום האירוע. ב"כ הנאשם נשאל האם לנאשם יש טענת אליבי והשיב כי הדבר יוכח במהלך שמיעת הראיות, אך לא טען טענת אליבי קונקרטית.

    

5. מטעם המאשימה העידו אשת המתלונן, שתי בנותיו, שני בניו, נכדתו ושכן של המתלונן וכן שני שוטרים שהיו מעורבים בחקירת התיק. בנוסף הוגשו שתי הודעות של הנאשם, דו"ח עימות שנערך בין הנאשם למתלונן, תמונות מזירת האירוע, תעודה רפואית על פציעתו של המתלונן, זיכרונות דברים ודו"חות פעולה שערכו השוטרים שחקרו את העבירה. מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו וכן הוגשו מסמכים רפואיים הנוגעים לנאשם.

    

6. המתלונן לא העיד, שכן הלך לעולמו ביום 22.1.17, טרם שמיעת הראיות. המאשימה ביקשה לקבל את הודעת המתלונן במשטרה לפי סעיף 10(1) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א- 1971 (להלן: "פקודת הראיות"). בקשה זו באה בפתחה של פרשת התביעה, טרם נשמעו או הוגשו איזה מהראיות. הגם שסברתי כי ראוי להכריע בבקשה לאחר שמיעת העדים, ביקשו הצדדים כי אכריע בה טרם יעלה מי מהעדים לעדות וכך עשיתי. בהחלטתי מיום 16.7.17, קיבלתי את הודעת המתלונן במשטרה כראייה קבילה לפי סעיף 10(1) לפקודת הראיות, תוך שקבעתי, כי משקלה ייקבע בהכרעת הדין.