ת"פ 40923-03-16 מדינת ישראל נ' א'(עציר)

בפתח הכרעת הדין, ובהתאם להוראת סעיף 182 סייפא לחסד"פ הנני להורות על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.

מבוא:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו תקר.א.יפת סתם של בת זוג ואיומים. על פי המתואר בכתב האישום במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היו הנאשם ו-ו.ק. (להלן: "המתלוננת") בני זוג לשעבר. בתאריך 16.3.16 בסמוך לשעה 21:05 באזור "צים סנטר" בנתיבות, תקף הנאשם שלא כדין את מתלוננת בכך שהגיע אליה מאחור, אחז בה בידה הימנית וסובב אותה. במעמד המתואר לעיל איים עליה בכך שאמר לה:" אני יאנוס אותך ביחד עם החבר שלך, ואם את חושבת שאת תבני לך פה זוגית על חשבון הגב שלי את טועה פה בגדול ושום בן זונה מלשין של המשטרה לא יסתובב איתי בעיר".

זירת המחלוקת:

במענה לכתב האישום, כפר הנאשם כפירה מוחלטת במיוחס לו. לדבריו, כלל לא היה נוכח במקום ובזמן המתוארים בכתב האישום ומשכך לא איים ולא תקף. כל המיוחס לו בכתב האישום הנו בגדר עלילה.

פרשת התביעה

ע.ת 3 ו.ק.:

המדובר במי שהייתה בת זוגו לשעבר הנאשם והמתלוננת בתיק. במסגרת חקירתה הראשית מסרה כי היא והנאשם היו בני זוג שנה וחצי ונפרדו לפני שנתיים. יש להם ילד משותף אולם אין בין הנאשם לילד כל קשר. לדבריה לאחר שנפרדה מהנאשם הלה היה במעצר תקופה ארוכה ולאחר שהשתחרר התחיל להציק לה ברחוב ולקלל אותה. בשל כך אף הגישה נגדו תלונות מספר פעמים והנאשם נעצר. היא נמצאת כעת בשבוע ה- 39 להריונה ועובדת בחנות ****** (ר' עמ' 6-7 פרוטוקול).

על שארע במועד הרלבנטי העידה:

"יצאתי מהעבודה סביב השעה 21:00 שזו השעה שאני מסיימת, אני עובדת 3 פעמים ערב ופעמיים בוקר. חזרתי מהעבודה, נכנסתי לשביל שאני חוזרת ממנו בכל יום מהעבודה, העבודה היא ברח' *********, כשנכנסתי לשביל שהוא די חשוך ובעצם זו הדרך היחידה שמובילה לבית שלנו. כשהתחלתי להתקדם בשביל, קלטתי מרחוק דמות של גבר מתקדמת לכיוון שלי, לא התייחסתי כי לא זיהיתי את הבחור. כשעברתי קצת, נפגשנו ועברתי לידו, מישהו תפס אותי מאחורה ביד ואז קלטתי שזה הנאשם והוא החל לקלל ולאיים. הוא אמר "אני אאנוס אותך ואת בן הזוג שלך, את לא תחיי בעיר הזאת על חשבון הגב שלי ואף שוטר בן זונה מלשין לא יסתובב בעיר" ובעצם הוא דיבר על בן הזוג שלי הקיים. באותה שניה התחלתי לצעוק ונבהלתי. עבר במקום בחור אתיופי שאני לא מכירה אותו ואין בינינו שום קשר וכשהוא ראה את האירוע הוא שאל אם הכל בסדר, אמרתי לו שלא וביקשתי שיתקשר למשטרה כי הנאשם תוקף אותי ואז הנאשם הלך. אני המשכתי בשביל לכיוון הבית שלי והבחור הלך...את הנאשם ראיתי רק כשהוא תפס לי את היד וסובב אותי. אני ראיתי דמות גבר לפניי, אבל לא זיהיתי אותו כי הוא היה עם כובע והרבה זמן לפני זה לא ראיתי את הבן אדם, בערך חודשיים. (עמ' 7 לפרו')