ת"פ 4041-08-14 מדינת ישראל נ' מאיליין

מבוא וטענות הצדדים

1. לפניי בקשה לפיצויו של המבקש, לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בשל התקופה שבה היה נתון במעצר מיום 30.07.14 ועד ליום 24.11.14.

2. עניינה של הבקשה בכתב אישום שהוגש ביום 3.8.14 ולאחר מכן תוקן, ובו יוחסו למבקש עבירה של תקיפה כדי לגנוב, לפי סעיף 381(א)(2) לחוק העונשין ועבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

3. לפי שיוחס בכתב האישום, ביום 30.7.14 המתלונן, שהוא נכה הנעזר במקל הליכה ומחובר לקטטר, ישב בקיוסק שבו ישב גם הנאשם. הנאשם הבחין בסכום כסף בידיו של המתלונן וביקש ממנו הלוואה בסכום של 100 ₪. המתלונן סירב למתן הסכום ומסר כי הכסף משמשו לקניית תרופות ומצרכים. בהמשך לכך, בעת שהמתלונן פנה ללכת לביתו, הנאשם קילל אותו ותקף אותו בכך שתפס את חולצתו, הפילו לארץ וגנב מכיסו סכום של 2,800₪.

4. בדיון שהתקיים ביום 25.11.14 הודיעה באת כוח התביעה, כדלקמן "... אתמול בהכנה לעדות של המתלונן עלה למעשה דברים שסותרים את מס' הודעותיו במשטרה כולל העימות. הוא טען לראשונה שהוא מצא את הכסף שנגנב ממנו ומסר לראשונה כי בזמן האירוע הוא לא יכול היה להבחין מי האדם שתקף אותו וגנב ממנו את סכום הכסף, הרי שנסיבות התיק שונות לגמרי, אנחנו גם חקרנו אותו וגם שוחחנו עם העדה הנוספת בתיק. ישר הגשנו בקשה לבית המשפט לשחרר את הנאשם לאלתר ואנו חוזרים בנו מכתב האישום".

5. מעיון בהודעה שנגבתה בזמנו, יום קודם למועד הדיון, עולה כי המתלונן מסר שלאחר שהותקף, הלך עם גרושתו לחפש את הכסף החסר בשיחים, והם מצאו שם את כל הכסף קשור בגומייה. עוד ציין, כי אשתו היא שלחצה עליו להגיש תלונה, למרות שלא רצה בכך. לדבריו, גם יש לו בעיות זיכרון והמצפון העיק עליו, משום שלא ראה כלל מי היה מאחוריו ומי תקף אותו.

6. בהמשך לכך, זוכה הנאשם, לפי סעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

7. באת כוח המבקש טענה בבקשתה, כי מתקיימות נסיבות המצדיקות את פיצויו של המבקש, לפי סעיף 80 לחוק העונשין. לטענתה, ההחלטה להגיש כתב אישום נגד המבקש, כמו גם הבקשה למעצרו עד תום ההליכים נתקבלו בחוסר סבירות ומבלי שיהיה יסוד לאשמה, וזאת לאור סתירות, תמיהות והיעדר היגיון בגרסתו של המתלונן, שהוא אדם מבוגר, מבולבל וסובל מבעיות זיכרון. היה גם צורך לבדוק את ההיכרות בין השוטרים החוקרים ובין המתלונן. עוד טענה כי מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות תשלום פיצוי מלא למבקש: גורמי החקירה התרשלו בחקירת האירוע, בכך שהעלימו פרטים מהותיים הנוגעים להתנהלות המתלונן ומצבו הנפשי; בתיק היו חסרים פרטים מהותיים שהיה צריך להשלים את חקירתם טרם הגשת כתב האישום; מדו"חות הפעולה עולה, כך לטענתה, כי שוטרים תיאמו ביניהם את הגרסה; המבקש היה עצור משך 4 חודשים, הוא פוטר ממקום עבודתו ונפגע כלכלית.

8. עוד הוסיפה וטענה באת כוח המבקש, כי למרות שבית המשפט הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים תוך שקבע כי מתקיימות ראיות לכאורה בעניינו של המבקש, אין בכך כדי לחסום בקשת פיצויים, לפי סעיף 80 לחוק העונשין.