ת"פ 19163-11-12

1.ביום 4.5.15 הגישו המבקשים שלפניי בקשה קצרה (שלא לומר קצרצרה), הנושאת כותרת "בקשה לגילוי חומר חקירה". בבקשה פירטו המבקשים את העובדות הבאות:

א.הוגש כנגדם כתב אישום בת"פ 19161-11-12.

ב.כבר נקבע כי רישום פלילי של עדי תביעה הוא חומר חקירה.

2.לפיכך, התבקש בית המשפט להורות על גילוי הרישום הפלילי של עדי התביעה שאינם שוטרים.

3.עוד הפנו המבקשים לבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מדינת ישראל, וכן לבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל.

4.ביום 5.5.15, לאחר שהבקשה הועברה לעיוני, הופנו המבקשים להחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 600/15 מתיתיהו הירשמן נ' מדינת ישראל, מיום 1.2.15.

5.יודגש, כי אותה החלטה עסקה בבקשה זהה באותו עניין שאמנם הוגשה על ידי מבקש אחר, אלא שמדובר בכתב אישום אחד, ובבקשה זהה לחשוף את המרשם הפלילי של כל העדים. בהתאם לכך נדרש ב"כ המבקשים למסור את הפירוט הקונקרטי הנדרש וההנמקות הנדרשות על פי החלטת בית המשפט העליון. עוד קבעתי, כי לטעמי החלטת בית המשפט מחייבת את המבקשים שלפניי, חרף העובדה שמדובר במבקשים שונים, שכן מדובר בבקשה זהה ובכתב אישום זהה.

6.תגובת המבקשים הייתה, כי הם מבקשים שייקבע דיון, וכך הוחלט.

7.עוד קודם לדיון בחרה המשיבה להגיב בכתב. המשיבה פירטה, כי מדובר ב-230 עדים שאינם שוטרים, וכי מדובר בבקשה רביעית זהה. לטעמה של המשיבה, ראוי לדחות את הבקשה על הסף לאור החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 600/15 הנ"ל, שכן המבקשים לא מסרו פירוט קונקרטי כנדרש, לגבי כל אחד מהעדים. המשיבה הפנתה להחלטות הקודמות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בעניין זה. המשיבה חזרה על עמדתה, כי תהיה נכונה לפנות למשטרת ישראל ולבקש את גיליון המרשם הפלילי ביחס לעדים מרכזיים יחסית מבחינת הפוטנציאל הראייתי הטמון בעדותם, כאשר למבקשים יש יסוד להניח שלשאלת עברם הפלילי עשויה להיות רלבנטיות של ממש להגנתם, אם יימצא כי גיליונות אלה כוללים רישומים של הרשעות רלבנטיות ובעלי תועלת פוטנציאלית להגנת הנאשמים, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהחלטה שניתנה בעניין בניזרי, המשיבה תעמיד גיליונות אלה לעיון המבקשים.