ת"פ 14730-03-14 מדינת ישראל נ' פלוני

רקע

1.הנאשם הורשע ביום 9.6.2014 על-יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב-אישום מתוקן כדלקמן: שלוש עבירות של תקיפה-סתם של בת-זוג לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ושתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

בהתאם לחלק הכללי בכתב-האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת נשואים כתשע שנים ולהם שני ילדים משותפים. בהתאם לאישום הראשון בכתב-האישום המתוקן, ביום 2.3.2014 חזר הנאשם בשעה מאוחרת הביתה, ישב לצפות בסרטים ולכלך את החדר. למחרת בבוקר, העירה המתלוננת את הנאשם משנתו והורתה לו לקום ולנקות את החדר. הנאשם קם בבהלה והזיז באמצעות רגלו את ידה של המתלוננת. המתלוננת נצמדה לארון שהיה בחדר, והנאשם הכה את הארון באגרופיו משני צידיה של המתלוננת. בגין מעשים אלה, הודה הנאשם לפי הודאתו בעבירות של תקיפה סתם של בת-זוג ואיומים.

בהתאם לאישום השני בכתב-האישום המתוקן, כחודש לפני האירוע המתואר באישום הראשון, התווכחו בני-הזוג על כך שהנאשם ישב וצפה בסרטים עד שעה מאוחרת ולכלך את החדר. הנאשם התעצבן, דחף את המתלוננת, ואז השליך לעברה פחית משקה שהייתה כמעט ריקה, ואשר פגעה במתלוננת. הנאשם אף השליך לעבר המתלוננת נעליים שלא פגעו בה. בנסיבות המתוארות, נכחו שני הילדים הקטינים של בני-הזוג בחדר, וראו את המתרחש. בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעבירה של תקיפה סתם של בת-זוג.

בהתאם לאישום השלישי בכתב-האישום המתוקן, מספר חודשים לפני האירוע המתואר באישום הראשון, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, ביום שבת לאחר התפילה בבית הכנסת, התהלכו בני הזוג ברחוב ונוצר ביניהם ויכוח. במהלך הויכוח, ביקש הנאשם מהמתלוננת את תיק האוכל של ילדיהם. המתלוננת סירבה לכך, ובתגובה רדף אחריה הנאשם ברחוב, הכה אותה בגבה באמצעות ידיו וקילל אותה: "זונה, שרמוטה". בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעבירה של תקיפה סתם של בת-זוג.

בהתאם לאישום הרביעי בכתב-האישום המתוקן, שישה חודשים לפני האירוע המתואר באישום הראשון, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, הנאשם חשד באופי הקשר בין המתלוננת לבין אדם אחר, ואסר עליה להיפגש עמו. במהלך ויכוח על רקע זה, הנאשם אמר למתלוננת: "את חושבת שתהיי אתו? את לא תהיי אתו, זה ייגמר לא טוב, אני אפוצץ אותו במכות". בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעבירה של איומים.

2.הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש. הוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן פתוח לאחר קבלת תסקיר, כאשר המאשימה תעמוד על הותרת הרשעתו של הנאשם על כנה, ואילו הסנגור יהיה רשאי לעתור לביטולה. בהתאם להסכמת הצדדים, נשלח הנאשם להכנת תסקיר. הדיון נדחה מספר פעמים לצורך שילובו של הנאשם בהליך טיפולי למניעת אלימות במשפחה וכדי לעקוב אחר ההתקדמות בטיפול. במהלך תקופה זו, הוגשו לעיוני מספר תסקירים.

תסקירי שירות המבחן

3.ביום 28.7.2014 הוגש לעיוני תסקיר שנשא את הכותרת "תסקיר מעצר משלים". הערכת שירות המבחן באותו תסקיר מטעמים שפורטו בו, הייתה כי שני בני-הזוג יתקשו להשתלב בטיפול, עקב העדר תובנה למורכבות הקשר הזוגי ועקב העדר מוטיבציה לכך. לפיכך, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 9.11.2014 טען הסנגור כי מרשו לא הובן כראוי על-ידי שירות המבחן. על רקע זה, עתר הסנגור להגשת תסקיר נוסף. המאשימה לא התנגדה לכך.