ת"פ 1358-09-14 מדינת ישראל נ' א.י.

בפתח הכרעת הדין אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם

א.רקע כללי:

1. בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום היו הנאשם וי' (ק') (להלן – המתלוננת) נשואים והתגוררו בדירה ב-XXX (להלן – דירת בני הזוג). לשניים נולדה בת, בשנת 2012. יש לציין, כי הן המתלוננת והן הבת נולדו עם ליקוי בליבן, דהיינו פגם במחיצה הבין-חדרית (ר' גם בתעודה הרפואית ת/2).

2. הקשר בין הנאשם לבין המתלוננת – ששניהם, כפי שהם-עצמם הגדירו זאת, יוצאי אותה עדה, היא העדה הבוכרית – נתקל בקושי של ממש בשל התנגדותם הנמרצת של הורי המתלוננת, אשר סברו כי הנאשם אינו ראוי לבתם. על רקע זה עברה בזמנו המתלוננת להתגורר עם הנאשם אצל הוריו, בביתם ב-XXXX. כשהחליטו השניים להינשא, הורי המתלוננת זעמו עד כדי כך שלא הגיעו לחתונה. בהקשר זה לא למותר לציין, כי מצבה הכלכלי של משפחת המתלוננת היה טוב במידה ניכרת ממצבה הכלכלי של משפחת הנאשם: בעוד שהורי המתלוננת היו בעלים של חנות (להלן – העסק), אביו של הנאשם התפרנס מעבודה כנהג משאית. הנאשם עצמו עבד בזמנו כטכנאי מזגנים.

   לאחר זמן, כשנולדה בתם של בני הזוג, חודש הקשר עם הורי המתלוננת, והם אף החלו להעסיק את הנאשם בעסק. בני הזוג עברו להתגורר בדירה שכורה (הדירה שהוגדרה לעיל כדירת בני הזוג). ואולם, כך למרבה הצער, הסתבר שההדורים לא באמת יושבו והחלו ויכוחים כספיים שונים.

3. אבי המתלוננת יזם פגישה בין המשפחות על מנת לדון ברכישת דירה לבני הזוג. הפגישה נערכה ביום 25.8.14 בבית הורי הנאשם (להלן – הפגישה ביום 25.8.14). בפגישה זו הסתבר שלמשפחת הנאשם יכולת מצומצמת מאוד לסייע במימון רכישת הדירה, החל ויכוח באשר למקור הכספים שהיו באותה עת בחשבונות בני הזוג והפגישה התפוצצה למעשה.

   לאחר הפגישה הנ"ל נסעו בני הזוג לבית הורי המתלוננת, על מנת לקחת את בתם ששהתה שם. אבי המתלוננת האשים את הנאשם באלימות כלפי המתלוננת ובתגובה התפטר הנאשם בזעם מעבודתו בעסק (אצל הורי המתלוננת).

   יומיים לאחר מכן, ביום 27.8.14, הזעיקה המתלוננת משטרה לדירת בני הזוג, לאחר שהנאשם לא הסכים לדרישתה לעזוב את הדירה. בהמשך אותו יום נעצר הנאשם, בשל תלונות המתלוננת על אלימות, ונערכה החקירה שכתולדה ממנה הוגש כתב האישום דנא.

   במהלך ימי מעצרו של הנאשם החלה המתלוננת בהליכים נגדו בבית המשפט לענייני משפחה. כיום בני הזוג הינם גרושים.

4. בכתב האישום מואשם הנאשם לפניי בחמש עבירות, שאותן לפי הטענה ביצע כלפי המתלוננת: שלוש עבירות של תקיפה סתם, לפי הוראות סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי הוראות סעיף 382(ג) לחוק העונשין; ועבירה של איומים, לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין.

5. בעובדות כתב האישום נטען, בתמצית, כלהלן:

   (א)ימים אחדים עובר ליום 10.1.12, בבית הוריו של הנאשם, דחף הנאשם את המתלוננת, חנק אותה בעזרת ידיו, לפת את גופה בעזרת ידיו ורגליו ולא אפשר לה לזוז; וזאת בעת שהמתלוננת היתה בחודש השישי להריונה. בעקבות מעשים אלה אושפזה המתלוננת במחלקת הריון בסיכון.

   (ב)במהלך חג הסוכות, בין יום 19.9.13 לבין יום 26.9.13 במועד שאינו ידוע במדויק, במהלך ויכוח בין הנאשם למתלוננת בדירת בני הזוג, הכה הנאשם במתלוננת באמצעות כיסא.