המבקשת נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

לפני בקשה למתן צו לגילוי עיון במסמכים רפואיים לעניין כשרות מצווה לערוך צוואה.

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 00.00.2025 נפטרה המנוחה ז"ל (להלן: "המנוחה"). למנוחה שני ילדים, הם הצדדים שלפניי.

2. ביום 11.09.2022 חתמה המנוחה על ייפוי כוח מתמשך בפני עו"ד עורכת הדין (להלן: "עורכת הדין") שנכנס לתוקף ביום 05.08.2024. מיופה הכוח בהתאם לייפוי הכוח המתמשך הוא המשיב.

3. המבקשת פנתה לעורכת הדין שערכה את ייפוי הכוח המתמשך ואת הצוואה וביקשה לקבל מסמכים רפואיים של המנוחה המעידים על מצבה הקוגניטיבי ויכולתה לחתום על הצוואה.

4. עורכת הדין השיבה במכתב למבקשת כי לא ידעה על הפעלת ייפוי הכוח המתמשך של המנוחה, ולדעתה המנוחה הייתה צלולה בעת עריכת הצוואה. עורכת הדין השיבה כי הוצג לה מסמך רפואי ממנו למדה כי אין חשש לכשירות המנוחה, אך מדובר במידע רפואי רגיש וחסוי ואינה מוסרת אותו ללא היתר מפורש של בית המשפט.

5. המשיב הגיש תגובה לבקשה, וטען בין היתר, שיש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שאין הליך עיקרי של התנגדות לצוואה, מדובר במסע "דייג" אסור, ומסירת המסמכים תהווה פגיעה בפרטיותה של המנוחה.

   דיון והכרעה

6. הצדדים הסכימו למתן פסק דין ללא קיום דיון ועל בסיס החומר המצוי בתיק בית המשפט.

7. ההליך המשפטי נועד להיות הליך ב"קלפים פתוחים", גלוי ומבלי להפתיע איש את רעהו, ויפים לכך הדברים הבאים ברע"א 8761/20פלונית נ' פלוני(נבו 20.01.2021):

   "ההלכה היא כי הליכי גילוי ועיון מסמכים מאפשרים את ניהול ההליך "בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר..." (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (14.8.2005))."

8. בבית המשפט לענייני משפחה מתנהלים הליכים בין בני משפחה אשר אף מתנהלים בדלתיים סגורות ומכאן החשש לפגיעה בפרטיות מצטמצם באופן ניכר והנטייה תהיה לאפשר גילוי מידע מרבי.

9. על הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה לנהוג בשקיפות רבה יותר מהליך אזרחי "רגיל", ויפים לכך הדברים הבאים שנכתבו עוד טרם התקנת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בע"מ 4738/13פלוני נ' פלונית(נבו 3.9.2013):

   "מטעמים דומים, מתנהל ההליך בבתי משפט אלו מתוך נקודת מוצא של שקיפות רבה יותר מזו שנוהגת בהליך אזרחי ושל הכרה חובות גילוי מוגברות שבהן נושאים הצדדים (ראו למשל: בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (4.1.2007) (להלן: בע"מ 8339/06); שלמה לוין פרוצדורה אזרחית: סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט 88-86 (2003))."

10. המשיב מפנה לפסיקה שלשיטתו תומכת בכך שיש לדחות את הבקשה. כך לדוגמה המשיב הפנה לפסק דין שניתן בתמ"ש (משפחה פתח תקוה) 38806-04-23י.ג נ' נ.פ(נבו 2.6.2024) אליו התייחסה גם המבקשת. עיון בפסק הדין מלמד שמדובר היה באותו מקרה בבעל דין שניתן נגדו פסק דין ואף ערעור כנגדו נדחה, ובתום הליכים אלה פנה בבקשה לבית המשפט לקבלת מסמכים. במקרה דנן הנסיבות שונות שכן, המבקשת שהיא כאמור אחותו של המשיב ובתה של המנוחה, ביקשה מסמכים רפואיים על מנת לקבל מידע אודות מצבה הרפואי של אימה במעמד החתימה על הצוואה, ובכדי שתוכל לשקול כיצד לכלכל את צעדיה בהמשך.

11. חרף טענת המשיב, המבקשת לא פצחה ב"מסע דייג" אלא ביקשה מסמכים רפואיים ספציפיים ורלבנטיים. המבקשת טענה טיעונים כבדי משקל לבקשתה וסיפקה תשתית נרחבת לבקשתה כגון: הפעלת ייפי הכוח המתמשך של המנוחה כשנה טרם החתימה על הצוואה; המנוחה שהתה בדיור מוגן בעת החתימה על צוואה; מסמכים רפואיים אחרים שברשות המבקשת המעידים על ירידה קוגניטיבית; הצוואה נערכה בסמוך לפטירה והמשיב ניהל את עניינה הכלכליים.

12. יוער, מבלי להביע עמדה חלילה, כי עצם התנגדות המשיב למסירת המסמכים הרפואיים למבקשת, אחותו, עשויה להעלות תהייה אם יש דְּבָרִים בְּגוֹ.

13. יצוין שעם פטירת האם, פקע ייפוי הכוח המתמשך וזאת בהתאם לסעיף 32כב (2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

14. עוד יצוין כי לתיק בית המשפט לא צורף ייפוי הכוח המתמשך, ממנו ניתן ללמוד על הוראות מיוחדות שניתנו ע"י המנוחה ומכל מקום, אף לשיטת המשיב בתגובתו, לא נעשה שימוש ממשי בייפוי הכוח מאז הפעלתו ועד לפטירת המנוחה שכן חלה התאוששות מפתיעה במצבה של המנוחה (סעיף 27 ב ו- ג' לתגובת המשיב). מכל מקום, העובדה שהצוואה נערכה לאחר הפעלת ייפוי הכוח המתמשך, מצדיקה חשיפת כל מסמך רלוונטי הנדרש ע"י המבקשת, על מנת לאפשר לה ללמוד את מצבה של אמה בעת עריכת הצוואה ובכלל; ולכלכל את צעדיה בהתאם.

15. לאור האמור לעיל, מצאתי להיעתר למבוקש. עורכת הדין אשר ערכה את ייפוי הכוח המתמשך ואת הצוואה תמסור למבקשת את המסמכים הרפואיים של המנוחה שבידה. המשיב ימסור למבקשת את המסמכים שהתבקשו על ידה בבקשתה. כמו כן המבקשת רשאית להגיש פסיקתא בדבר המצאת תיעוד רפואי רלוונטי הנדרש מהגורמים הרפואיים השונים. ככל שהמבקשת תזדקק לצו לצורך קבלת המסמכים הקשורים להפעלת ייפוי הכוח המתמשך מהאפוטרופוס הכללי, היא רשאית להגיש פסיקתא לחתימתי.

16. לבסוף, יש לפסוק הוצאות כמצוות המחוקק. מצאתי לקבל את טענת המשיב על כך שיש לקיים מדיניות משפטית ראויה ולמנוע הצפות של בתי המשפט בתביעות רבות, אך חוששני שאני רואה את הדברים באופן שונה ממנו. כאמור, המשיב הינו בנה של המנוחה ואחיה של המבקשת, ובנקל יכול היה למסור לאחותו את המסמכים הרפואיים של אימם, ללא צורך בהערמת קשיים. לו היה המשיב מוסר את המסמכים שבידו, לא היה כלל צורך בתביעה זו. הואיל והצדדים הסכימו לפסק דין על בסיס החומר המצוי ולפנים משורת הדין, החלטתי לחייב את המשיב בהוצאות על הצד הנמוך, כך שישלם למבקשת את האגרה ששולמה על ידה בסך 1,140 ₪, ובנוסף סכום של 2,500 ₪ בגין הוצאותיה ושכר טרחת עו"ד, שישולמו בתוך 30 ימים אחרת יישאו ריבית שקלית.

17. פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

18. תואיל המזכירות להמציא לצדדים ולסגור את התיק.

    ניתן היום, י' תמוז תשפ"ו, 25 יוני 2026, בהעדר הצדדים.