ת"ע 45836-04-15 ש. ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

לפני תביעה לביטול צו קיום צוואה .

הצדדים:

1. התובעים הם ילדיו של המנוח י. ע. ז"ל אשר הלך לעולמו ביום XX/X/2014 (להלן-המנוח).
2. הנתבעים הם אלמנתו של המנוח ובנו מנישואי לה.

הרקע העובדתי וטיעוני הצדדים:

3. ביום 23/7/2014 נתנה כבוד הרשמת לענייני ירושה בתל אביב צו לקיום צוואת המנוח מיום  30/6/2009 (להלן-הצוואה).
4. בצוואתו, בה ביטל כל צוואה קודמת לה, ציווה המנוח בחלק האופרטיבי את רכושו כדלקמן:

"1.        את נכס המקרקעין השייך לי ברח' XXX בתל אביב הידוע גם כגוש XXX חלקה XXX(להלן: "הבית  ברח' XXX")  אני מצווה לבני ב.צ.ע. אשר ירש אותו באופן בלעדי (1/1 חלקים).

2. את נכס המקרקעין השייך לי, ברח' XXX בתל אביב, בו אני מתגורר עם אשתי הגב' א.ע. ת.ז XXX הידוע כגוש XXX חלקה XXX על על תכולתו בתל אביב  (להלן: "הבית ברח' XXX") אני מצווה אשתי (כך במקור-מ.ל)  הגב' א.ע. ת.ז XXX תירש אותו באופן בלעדי (1/1 חלקים).
3. את כל יתרת רכושי, ואת כל יתרת נכסי , ואת כל יתרת זכויותי ואת כל מה שיש לי ושייך לי ו/או מגיע לי מכל מין וסוג ובכל מקום, בעבר בהווה ובעתיד וכן את כל חשבונותיי ופקדונותיי וכן כל קופות הגמל שלי, הנני נותן, מצווה ומוריש אותם במלואם ובשלמותם אך ורק לאשתי הגב' א.ע. ת.ז XXX "

העדים לצוואה היו מר ר.ב. וגב' נ. ד. אשר חתמו על תצהיר לפני עו"ד עופר רוקח שאישר חתימתם על גבי הצוואה.

5. ביום 17/9/2014 הוגשה לכבוד הרשמת לענייני ירושה "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע צו קיום צוואה (בהתאם לתקנה 27(ב1) לתקנות הירושה)" (להלן- הבקשה לעיכוב) בקציר האומר טענו התובעים בבקשתם שמדובר בצוואה "תמוהה ומוזרה" שכן המנוח הדיר את ילדיו, התובעים, מכל רכושו מבלי שרמז על כך בחייו למי מהתובעים, נהפוך הוא. בשים לב לאמור סברו שקיים חשש לזיוף הצוואה ו"למצער בלבד" היא נגועה "...בפגמים חמורים ביותר המחייבים את ביטולה". בבקשה הועלו זיכרונות כאלו ואחרים של מי מהתובעים עם המנוח בדבר עתיד עיזבונו. עוד טענו שחתימת העדים אינה על גוף הצוואה וזאת בניגוד להצהרתם (ו- "...אפשר ועוה"ד הכין תצהיר על מנת לצפות פני עתיד שכן מקובל הוא שהרשם דורש תצהיר עדים בהליך של בקשה לצו ירושה").
6. בד בבד הוגשה לכבוד הרשמת לענייני ירושה בקשה לביטול הצוואה להלן- הבקשה לביטול צוואה). בבקשה זו עולים טיעונים דומים לאלו שבבקשתם לעיכוב ביצוע צו הקיום ועמדתם שם שכאמור מדובר בפגמים מהותיים שלא ניתנים לריפוי שכן "...במקרה דנא מתעורר הרבה יותר מאשר ספק אם לא לומר חשש ממשי וכבד לאמיתות הצוואה".
7. במענה לבקשה לביטול צוואה קָבלו הנתבעים על ההגשה בשיהוי ניכר ללא כל הסבר הגם שדבר הצוואה פורסם בעיתון יומי. לגופו של עניין טענו שכעולה מהבקשה, "שהנה הליך בלתי מוכר עפ"י התקנות הנהוגות במחוזותינו", מצטיירת תמונה שלתובעים אין מושג על מצבו של המנוח בכל תחומי החיים וזאת בשל נתק וקרע ארוכי שנים בין המנוח לתובעים בשל יחסם אליו, התנערותם ממנו, חוסר הכבוד שנהגו בו והתעלמותם ממנו ומצרכיו זולת מועדים בהם  הם היו זקוקים לסיוע כספי ממנו. הם "נושלו" מהצוואה משום שהם נישלו את המנוח מחייהם.

           כך, החליטו התובעים  "משום מה" וללא הסבר להדיר מההליך שנקטו בן נוסף של המנוח, מר ר.ע., ומשעה שאין ספק שהוא "מעוניין בדבר וצד נדרש אשר ייתכן ויושפע מתוצאות ההליך, ועל כן היה הכרח לצרפו...". בנסיבות אלו עתרו הנתבעים "להורות על צירופו להליך הנדון".

           לעומתם בן הזקונים, הנתבע 1 (להלן-הנתבע), שמר עם המנוח על קשר יומיומי מתוך דאגה ואהבה כנה ואכפתיות כלפי אביו, הסיע אותו לאן שהיה צריך, עמד בקשר עם רופאיו ודאג למילוי כל צרכיו ללא שום סיוע מצד מי מהתובעים.

           הבקשה מושתתת על הנחות קלושות, תלושות מהמציאות, הערכות מופרכות וספקולציות. הנתבעים קָבלו על הטענות הכוזבות והחמורות של התובעים שהועלו ללא בסיס כלשהו ובהן טענות לזיוף ומרמה כביכול.

           לגופו של עניין טענו הנתבעים שעל אף גילו היה המנוח צלול עד יומו האחרון. הצוואה נחתמה כ- 5 שנים טרם פטירתו. לצד צלילותו היה המנוח איתן מבחינה פיסית. הנתבעים פרטו באריכות את הנתק ששרר בין המנוח לתובעים.