פס"ד בתביעה לאכיפה וביצוע צו קיום צוואה

בכתב תביעה זה אשר כותרתו "תביעה לאכיפה וביצוע צו קיום צוואה" עותרים התובעים:

• להורות ללשכת רישום המקרקעין ב---- להסיר הערת האזהרה בדבר "יורש אחר יורש" שנרשמה, לאחר פטירת האם המנוחה ת. ז"ל לטובתה של הנתבעת על הנכס שברח' ----, הידוע כחלקה 00/00 בגוש 0000 (להלן: "הדירה ברחוב א'"), וזאת ללא צורך בתצהיר הסתלקות מצד הנתבעת.

• להורות ללשכת רישום המקרקעין ב---- להעביר הבעלות בדירה ברחוב א' משמו של המנוח י. ז"ל ת.ז. 00000000 לשמה של התובעת, הגב' ח. ו.

• לחייב הנתבעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד, כולל החזר אגרה.

   

  הטענות שבכתב התביעה

  1. התובעים והנתבעת הינם אחים, ילדיהם של ת. ז"ל ת.ז. 00000000 (להלן: "המנוחה") ושל י. ז"ל ת.ז. 00000000 (להלן: "המנוח").

      

  2. כ"א מהמנוחים הותיר אחריו צוואה.

      

  3. המנוחה, אשר נפטרה ביום 00.00.19 וקודם למנוח, קבעה בצוואתה כך :

     .........

      

     .

     .

     

      

      

      

      

     

     ..........

  4. א.המנוחה קבעה בצוואתה הוראות של "יורש אחר יורש" כך שלאחר פטירת המנוח לו הקנתה

     רכושה תחילה, הוקנו נכסי המנוחה לילדי הצדדים עפ"י החלוקה שבצוואה.

     • ביום 3.3.20 ניתן צו לקיום צוואתה של המנוחה.

     • משכך, נוכח הוראות הצוואה, לאחר פטירת המנוחה הוקנה עזבונה בשלמותו – למנוח.

        

  5. א.לטענת התובעת, לאחר פטירת המנוחה, פנה האב המנוח לילדיו על מנת להבין האם חלוקת

     הדירות שערכה המנוחה בצוואתה הינה לשביעות רצונם.

     • הנתבעת אמרה לו כי היא אינה מעוניינת בדירה ברחוב א' ומבחינתה אין מניעה לכך שדירה זו תועבר על שמה של התובעת.

     • התובע 2 השיב למנוח כי הוא אינו מעונין בדירה ברחוב ב' (בה יש לו זכויות משותפות עם הנתבעת) ומבחינתו אין מניעה שהדירה ברחוב ב' תועבר כולה ע"ש הנתבעת.

  6. ביום 29.4.21 ערך המנוח צוואה בעדים והורה את הנכסים שבעזבונו לילדיו ועפ"י בקשותיהם, כך לטענת התובעת וכאמור. את מלוא הזכויות בדירה ברחוב א' ציווה הורה המנוח לתובעת ואת מלוא הזכויות בדירה ברחוב ב' ציווה לנתבעת.

      

  7. א.המנוח הלך לעולמו ביום 00.00.22.

     • ביום 9.5.22 ניתן צו לקיום צוואתו האמורה של המנוח .

        

  8. א.ביום 23.5.22 הגיעה הנתבעת, המתגוררת בארה"ב , לישראל. היא פנתה לעו"ד ד. ש,

     אשר היה שותפו של אביה המנוח למשרד עוה"ד משך שנים רבות, וחתמה שם על תצהיר

     שבו הסתלקה מהזכויות בדירה ברחוב א' שהוקנו לה מכח הוראות צוואת האם המנוחה,

     ועתרה להסיר ההערה בדבר 'יורש אחר יורש' הרשומה על נכס זה. (להלן: "תצהיר

     ההסתלקות").

     • ביום 26.5.22 פנתה התובעת לטאבו לשם מחיקת הערת' יורש אחר יורש' על הדירה ברחוב א', וזאת בהמשך לכתב ההסתלקות האמור, אולם זו נדחתה .

     • במענה לפניית התובעת לענין זה ציינה בפניה מנהלת הטאבו כי לצורך מחיקת הערת 'יורש אחר יורש' הרשומה לטובת הנתבעת על הדירה ברחוב א' ורישום הדירה ע"ש התובעת, יש לערוך הסכם ספציפי בין היורשים עליו יחתמו כל היורשים וכן תיחתם בקשה למחיקת הערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבעת (מכח צוואת האם ובדבר "יורד אחר יורש").

     • התובעת מציינת כי היא הופתעה מאוד מתשובה זו שכן הנתבעת הגישה בקשה זהה לענין זכויות המנוחה בדירה שברח' ב', שם נרשמה לטובת תובע מס' 2 הערת יורש אחר יורש. במקרה זה הוסרה הערת האזהרה והדירה ברחוב ב' נרשמה כולה ע"ש הנתבעת ללא צורך בהסכם חלוקה בין יורשים והטאבו הסתפק בתצהיר הסתלקות.

     • מנהלת הטאבו השיבה לענין זה כי באשר לדירה ברחוב ב' - מדובר בטעות מהותית של אחד מעובדי הטאבו, ואין להוסיף חטא על פשע באשר לדירה ברחוב א'.

        

  9. א.התובעים מציינים כי עוד באותו יום, פנו הם לעו"ד מטעמם לצורך עריכת הסכם בין יורשים.

     הם חתמו עליו והוא הועבר לנתבעת לשם חתימה עליו.

     • לטענת התובעים, למרבה הפתעתם, לא הסכימה הנתבעת לחתום על ההסכם עד אשר יועברו אליה כלל הסכומים הכספיים המגיעים לה עפ"י צוואת המנוח.

     • לענין זה השיבו לה התובעים כי כספי המנוח לא חולקו שכן עדיין לא הוסדרו כלל חובות העזבון כולל סגירת תיק מס הכנסה.

     • לטענת התובעים תשובה זו העלתה את חמתה של הנתבעת אשר 'הקשיחה עמדות' והודיעה לתובעים כי היא חוזרת בה מתצהיר ההסתלקות ואינה מסכימה לחתום על ההסכם בין היורשים.

        

  10. משכך, מציינים התובעים , לא יכולים היו הם לקיים צוואת אביהם המנוח, ועל כן העתירות בהליך זה שבפני בית המשפט.

       

      טענות ההגנה

  11. בכתב ההגנה אשר הוגש ע"י הנתבעת, הגב' פ. ק, עותרת היא לדחיית התובענה שכן לדידה, עתירות התובעים עומדות בניגוד להוראות סע' 42 ג' לחוק הירושה תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק הירושה") ואין להיעתר להן.

       

  12. א.הנתבעת מפנה לכך שהדירה ברחוב א' היתה רשומה ע"ש המנוחה לבדה.

      • המנוחה הוראה בצוואתה, כי לאחר פטירתה יועברו זכויותיה שבדירה ברחוב א' למנוח (להלן: 'היורש הראשון') ולאחר פטירתו, כך קבעה בצוואתה, זכויותיה בדירה ברחוב א' יועברו לבעלות הנתבעת, בבחינת 'יורש אחר יורש'.

      • נוכח האמור והואיל והזכויות בדירה ברחוב א' היו רשומות ע"ש המנוחה לבדה לדידה, הרי שדירה זו כלל אינה חלק מעזבון המנוח. עפ"י צוואת המנוחה, עם פטירתה עברו הזכויות בה למנוח, היורש הראשון, ולאחר פטירתו נכנסה הנתבעת בנעליו והפכה לבעלים של הדירה ברחוב א'.

         

  13. משכך, עתירת התובעים, למחוק את הערת 'יורש אחר יורש' הרשומה על הדירה ברחוב א', כמוה כנסיון לבטל צוואת המנוחה, אשר קוימה כדין.

       

  14. א.לחילופין טענה הנתבעת, כי עובר לחתימת צוואת המנוח היה הוא תחת השפעה בלתי הוגנת

      מצד התובעת, אשר היתה לה השפעה מכרעת על החלטותיו, והיא זו אשר קיבלה את כל ההחלטות עבור המנוח בתקופה בה נערכה הצוואה.

      • מציינת הנתבעת כי התובעת אף פעלה לכך שביום 00.00.20, חודשים אחדים טרם עריכת הצוואה, העביר המנוח ע"ש התובעת דירה במתנה. התובעת לא סיפרה לאחיה על כך ואף לא ציינה זאת בכתבי הטענות מטעמה.

      • בנוסף לדירה האמורה אשר קיבלה התובעת במתנה מאביה, מבקשת היא כיום, כך לדידה של הנתבעת, לקבל דירה נוספת בניגוד לדין.

         

  15. באשר למסמך, אשר נחתם ע"י הנתבעת, אותו מכנה התובעת 'תצהיר הסתלקות', טוענת הנתבעת כי אין מדובר בתצהיר הסתלקות כמשמעו בדין.

       

  16. א.לטענת הנתבעת, הפעם הראשונה בה קראה את צוואת האם המנוחה והבינה משמעות

      הוראות צוואתה בדבר 'יורש אחר יורש' והשלכותיה, היתה ביום 8.7.22.

      • מנגד, לדידה של הנתבעת, התובעת היתה במצב אחר לגמרי. התובעת עבדה כמזכירה במשרד עוה"ד של אביה עשרות שנים, והיא היתה בקיאה בהבנת המצב המשפטי ובהתייחס לצוואות ההורים. היא ידעה והבינה משמעותה קיומה של הערת 'יורש אחר יורש' בדירה ברחוב א', אולם היא לא הסבירה לנתבעת את משמעות הדברים, ולא הבהירה לה כי חתימה על 'תצהיר ההסתלקות' משמעותה, מבחינת הנתבעת , הינה ויתור על זכויות בדירה ברחוב א'.

         

  17. א.עוד מציינת הנתבעת כי מחד אוחזת התובעת בטענה כי כל רצונה היה והינו לקיים צוואת

      האב המנוח, אולם במקביל ממש, סירבה היא לחלוקת הכספים עפ"י ההוראות שבצוואה.

      • לטענת הנתבעת, התובעת קשרה את הסכמתה לחלוקת הכספים שבעזבון האב, עם הסדרת חלוקת הדירות עפ"י רצונה.

      • רצונה של התובעת בא לידי ביטוי בהוראות האב בצוואתו, שכן היא השפיעה עליו השפעה בלתי הוגנת להורות בצוואתו כרצונה תוך התעלמות מהוראות האם המנוחה בדבר 'יורש אחר יורש'.

         

  18. נוכח האמור, עתרה הנתבעת:

      • לדחות תביעת התובעת למחיקת הערת 'יורש אחר יורש' הרשומה על הדירה ברחוב א' ולרישום הדירה ברחוב א' ע"ש התובעת.

      • להורות ללשכת רישום המקרקעין לרשום הדירה ברחוב א' ע"ש הנתבעת ובהתאם לצוואת האם המנוחה ועפ"י סע' 42 ג לחוק הירושה.

         

        דיון

         

        "יורש אחר יורש"

  19. סע' 42 לחוק הירושה תשכ"ה 1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע:

      "יורש אחר יורש

      42(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה הכל לפי המוקדם יותר.

      (ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני ע"י צוואה...."

       

  20. באשר לדירה ברחוב א', שהיא נשוא ההליך שבפנינו, קבעה המנוחה כך:

       

      • בסע' 3 לצוואה הורתה המנוחה כי : " את כל רכושי וכל זכויותי מכל סוג שהוא, לרבות נכסי שלא ניידא ודניידא, כספיים ומטלטלין, מכל סוג , בין אשר ברשותי ובין אשר יימצא ברשותי עפ"י חוזי ביטוח ו/או קופות גמל ו/או עפ"י כל זכות אחרת שתהיה לי אני מצווה שיעבור בשלמות לבעלי י. נושא ת.ז. 00000000.

        להלן :בעלי" (הדגשה בקו תחתון לא במקור מ.ד. )

         

        • בסע' 5 לצוואה הורתה המנוחה כך:

          "לאחר פטירתו של בעלי יעבור חלקי בעזבונו לילדי היקרים

          ח. ו ת.ז. 00000000

          פ. ק ת.ז. 000000000

          ד. ו ת.ז. 000000000

          בחלקים כמפורט..

          א .........

          ב. לבתי פ. ק ת.ז. 00000000 אני מצווה את כל זכויותי בדירה שתרשם בלשכת רישום המקרקעין בגוש 0000 חלקה 00/00"   

          היא הדירה ברחוב א'.

           

          דהיינו, צוואת המנוחה מגבשת הסדר ברור של 'יורש אחר יורש'.

           

  21. נוכח האמור, צודקת הנתבעת עת פירטה בסע 3-4 לכתב הסכומים מטעמה כך:

      "בטרם תכנס הנתבעת לעובי הקורה תבהיר הנתבעת כי דין התביעה להדחות הואיל ובנסיבות המקרה דנן בית המשפט לא יכול לקבל את התביעה כפי שהוגשה וממילא, פועל יוצא מכך גם לא ליתן את הסעד אשר התבקש, שכן התביעה של התובעת כפי שנרשם בכתב התביעה היא "כתב תביעה לביצוע ואכיפת צו לקיום צוואה" זוהי כותרת התביעה ובהמשך מפורט כי התביעה היא לאכוף את צוואתו של המנוח י.

      הנתבעת תטען כי גם אם בית המשפט יקבל את התביעה כמשמעותה בכותרת כתב התביעה ויורה לקיים ולאכוף את צוואת המנוח, הרי שהדירה נשואת התביעה תיוותר בידי הנתבעת שכן מדובר ביורש אחר יורש, כאשר הנתבעת הינה היורשת של האם המנוחה, מכאן שלאור סע' 42 ג' לחוק הירושה הדירה נשואת הסכסוך איננה חלק מהעזבון של המנוח, שכן עם מותו של היורש הראשון (המנוח, המוריש במקרה דנן) הנתבעת, שהיא היורשת עפ"י צוואת האם (יורש אחר יורש) נכנסת בנעליו והופכת להיות הבעלים החוקיים של הדירה מכח צוואת האם אשר הורישה את הדירה לנתבעת.."

       

  22. א.דברי הנתבעת בכתב הסכומים וכאמור, מגבשים ומדייקים המצב המשפטי ובהנתן הוראות

      המנוחה בצוואתה והעובדה שהדירה ברחוב א' היתה רשומה כולה ע"ש המנוחה אשר הורתה כי לאחר פטירתה יועברו הזכויות בה ע"ש בעלה המנוח, ולאחר שזה ילך לעולמו יועברו אלו לנתבעת.

      • דומה , שבכך ניתן היה לסיים את פסק הדין ובהנתן העובדה כי ניתן צו קיום לצוואת המנוח, המצב המשפטי ונסוח כתב התביעה כאמור לעיל. אלא שבכתב ההגנה התייחסה הנתבעת ארוכות גם לתוקפו המשפטי של 'תצהיר ההסתלקות' אשר נחתם ע"י הנתבעת.

        הצדדים התייחסו לכך ארוכות גם בחקירות ובסכומיהם ומשכך אתייחס גם לכך.

         

        'תצהיר הסתלקות'

         

        טענות התובעת

  23. בכתב התביעה הפנתה התובעת לכך שביום 23.5.22 הגיעה הנתבעת, מארה"ב (בה היא מתגוררת), לישראל, התייצבה אצל עו"ד ד. ש, אשר היה שותפו של המנוח במשרד עוה"ד משך כ- 25 שנה, וחתמה על 'תצהיר הסתלקות' המאשר כי היא מסתלקת מחלקה בדירה ברחוב א' "כפי שנרשם בצוואת אימי" תוך גם שהיא "(ו) מבקשת למחוק את הערה "קיים יורש אחר יורש" שנרשמה על הנכס הנ"ל בתאריך 7.5.2020 לפי שטר 11042/2020/2"

       

  24. א.התובעת פנתה ללשכת רישום המקרקעין עם תצהיר זה וביקשה למחוק הערת האזהרה

      הרשומה לטובת הנתבעת אולם, כאמור, נדחתה ע"י הטאבו.

      • במענה לפנייתה של התובעת, השיבה לה מנהלת הטאבו כי לצורך מחיקת הערת האזהרה והעברת הבעלות בדירה ברחוב א' ע"ש התובעת, אין די ב'תצהיר ההסתלקות' ויש לערוך הסכם ספציפי לענין זה בין היורשים, אליו יצורף טופס בקשה למחיקת ההערה בדבר "יורש אחר יורש" כשהוא מאומת כדין.

      • התובעת, אשר נדהמה מדרישה נוספת זו הפנתה את מנהלת הטאבו לכך שהערה דומה על הנכס ברחוב ב', בו נרשמה הערת 'יורש אחר יורש' לטובת התובע נמחקה אך באמצעות 'תצהיר הסתלקות' דומה ונענתה שמדובר בטעות שאין לחזור עליה שנית.

      • טוענים התובעים כי במפתיע, סירבה הנתבעת לחתום על הסכם בין יורשים, והתנתה חתימה על הסכם כזה בחלוקת כספי עזבון המנוח. הנתבעת לא קיבלה הסברי התובעים כי קודם לחלוקת כספי המנוח יש לברר חובותיו, לרבות סגירת התיק במס הכנסה.

         

  25. מציינים התובעים כי לאחר תשובה זו הנתבעת "הקשיחה עמדות" והודיעה לתובעים כי היא חוזרת בה מצהיר ההסתלקות ואין בכוונתה לחתום על הסכם בין יורשים עד לחלוקת כספי העזבון.

       

       

       

       

      טענות הנתבעת

  26. הנתבעת מאשרת חתימתה על התצהיר אשר נחזה להיות 'תצהיר הסתלקות', אולם היא מוסיפה ומציינת כי אין מדובר ב'תצהיר הסתלקות' כמשמעו בדין, שכן אין הוא עומד בדרישות הדין לענין זה.

       

  27. עוד טענה הנתבעת כי כל עוד לא הוגש התצהיר לרשם לענייני ירושה ו/או לבית המשפט, רשאית היתה היא לחזור מההסכמות שבו – וכך עשתה.

       

  28. לחילופין, טענה הנתבעת כי חתימתה על המסמך האמור, היתה מתוך טעות ו/או הטעיה, שכן אחותה התובעת, אשר היתה מעורה במצב המשפטי, לא הסבירה לה שבחתימתה על מסמך זה היא מוותרת על זכויות בדירה שהוקנו לה ע"י אימה , אלא נאמר לה שחתימתה תאפשר יישום צוואת האב, הא ותו לא.

      זהו לשון 'מסמך ההסתלקות' עליו חתמה הנתבעת ביום 23.5.22:

       

      

       

       

       

       

      המצב המשפטי

       

  29. סע' 6(א) לחוק הירושה קובע:

      לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סע' 67א להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה"

       

      תקנה 16 לתקנות הירושה תשנ"ח 1998 (להלן: "תקנות הירושה") קובעת כי:

      "הודעת הסתלקות

      16(א) המסתלק מחלקו בעזבון יגיש הודעת הסתלקות לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט כשהענין הועבר אליו לפי סע' 67 א לחוק.

      (ב) בהודעת הסתלקות יפורטו פרטי זהותו של המסתלק, שיעור ההסתלקות ואם הסתלק לטובת בן זוגו של המוריש, ילדו או אחיו יציין מפורש לטובת מי הסתלק; הודעת ההסתלקות תהיה בתצהיר.."

       

  30. א.ניתן לקרוא מלשונו הפשוטה של הדין כי, השתכללותה של הודעת הסתלקות כפופה להגשתה

      לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט (לפי העניין).

      וכך קבע כב' הש' (בדימוס) ש. בר יוסף בת"ע 64095-01-20 ל.א. נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ת"א[פורסם בנבו](3.11.20):

      "חתימת תצהיר הסתלקות היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להשתכללותה של הסתלקות (דיני ירושה עמ' 49, שבת - הסתלקות עמ' 26). .... הגשת הסתלקות צריכה להיעשות בהודעה בכתב (סעיף 6(א)לחוק), בדרך של הודעת הסתלקות (תקנה 16(א)לתקנות). התכלית החקיקתית של הוראות אלה, היא לוודא מעל לכל ספק, שהמסתלק גמר בדעתו לוותר על זכויותיו כיורש. ווידוא זה הינו בעל חשיבות גם משעה שהסתלקות נחשבת בלתי הדירה (שילה עמ' 87. דיני ירושה, עמ' 51. שבת – הסתלקות, עמ' 85-89). ....חתימת תצהיר הסתלקות היא השלב הראשון, והגשת הודעת הסתלקות היא השלב השני. רק שני אלה יחדיו מגשימים את התכלית החקיקתית האמורה. "

      ראה גם לענין זה: ת"ע (י-ם) 40159-12-23 פלוני נ' אלמונים [נבו] (20.8.24); ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין , פד"י מט(2)127 ;פרופ' שילה בספרו "פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965", כרך 1, עמוד 79.

       

      • לחזוק טענותיה לפיהן יש לאחוז הנתבעת על הסכמתה בתצהיר עליו חתמה למספר פסקי דין הפנתה התובעת למספר פסקי דין, שאין בהם לסייע לה.

        בפסק הדין בת"ע 110640/08 (ת"א) נ.א. נ' מ.ז. [פורסם בנבו](3.5.10) - ההפניה אינה מדוייקת, שכן בפסק הדין שם הוגשו תצהירי ההסתלקות לרשם הירושה ומכל מקום על פסק הדין הוגש ערעור שבסופו הגיעו הצדדים להסכמות.

        גם הההפניה לת.ע. 56573-06-19 (מרכז) ט.ש נ' מ.מ. [פורסם בנבו](30.5.22) אין בה להועיל לתובעת, שכן במקרה שם הוגשו תצהירי ההסתלקות לבית המשפט ובהמשך להם ניתן צו הירושה.

         

  31. משעה שאין חולק כי תצהיר ההסתלקות עליו חתמה הנתבעת לא הוגש לרשם הירושה כמו גם לא הוגש לבית המשפט, לא השתכללה הסתלקותה של הנתבעת מעזבון אימה המנוחה.

       

      בטלות בשל פגמים בכריתה

  32. לאחר שהוברר כי לא היתה 'הסתלקות' כמשמעה בדין – יכולנו לסיים פסק דין זה גם כאן. יחד עם זאת ולמעלה מן הצורך אתייחס להלן גם לטענות הנתבעת לפיהן 'תצהיר ההסתלקות' נחתם בגין 'טעות ו/או הטעיה' ומשכך דינו להתבטל.

       

      טענות הנתבעת

  33. א. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התצהיר המכונה 'תצהיר ההסתלקות' נחתם בשל טעות

      והטעיה, שכן עובר לחתימה על מסמך זה, היא לא ידעה שעפ"י צוואת האם המנוחה היא היורשת הבלעדית של זכויות המנוחה בדירה ברחוב א', וכל שנאמר לה ע"י התובעת הוא כי קיימת על הנכס ברחוב א' הערת 'יורש אחר יורש' ולצורך קיום צוואת המנוח יש למחוק הערה זו.

      • לטענת הנתבעת היא הבינה מהתובעת כי חתימתה על 'תצהיר ההסתלקות' הינה הליך פרוצדורלי גרידא ומחויב המציאות לצורך קיום צוואת האב המנוח.

      • הנתבעת מבהירה כי לא הבינה שהיא חותמת על מסמך בו היא מוותרת מהותית על זכויות בדירה ברחוב א' אשר הוקנו לה ע"י אימה בצוואתה (סע' 25 לכתב ההגנה; עמ' 66 לפרוטוקול; עמ' 64 לפרוטוקול ש' 6-10)

         

  34. א.מנגד, התובעת היתה מזכירה במשרד עוה"ד של האב המנוח עשרות שנים, היתה בקיאה

      במצב המשפטי של הדירות ובהנתן הוראות האם המנוחה בצוואתה.

      • התובעת אשר הבינה כאמור, המצב המשפטי וחלוקת הזכויות בנכסים עפ"י צוואת האם, לא הסבירה לאחיה ולאחותה את משמעות הוראות צוואת אימה המנוחה ובהנתן הוראת 'יורש אחר יורש' ולא הסבירה כי עפ"י צוואת האם המנוחה זוכים הם לזכויות בנכס/ים. התובעת גרמה לנתבעת לחשוב כי החתימה על תצהיר ההסתלקות הינה אך פרט טכני לקיום צוואת האב המנוח.

         

  35. א.עוד טענה הנתבעת, כי לתובעת היתה שליטה מוחלטת על חשבון הבנק של האב המנוח, והיא

      גרמה לה להבין כי רק חתימה שלה על ויתור על זכויותיה בדירה ברחוב א' יביא לכך שהיא תקבל את חלקה בחשבון הבנק של המנוח – למרות שמדובר בזכות עפ"י צוואה.

      • לענין זה מציינת הנתבעת גם כי הצטרפותו של אחיהן, התובע, ד. ו (להלן: "האח" ו/או "התובע") להליך נגדה, למרות שאין בינהם כל יריבות, היתה מכיוון שהתובעת איימה עליו, שאם לא יצטרף להליך היא תמנע חלוקת כספי עזבון האב המנוח, וזאת עתירתו היחידה של התובע לענין זה.

         

        טענות התובעת

  36. א.מנגד טוענת התובעת כי אין כל סבירות בטענות הנתבעת לפיהן לא הבינה זכויותיה עפ"י

      צוואות ההורים המנוחים ולא הבינה משמעות תצהיר ההסתלקות, שכן מדובר במסמך קצר וברור.

      • לטענת התובעת, לא מסתבר ואין כל הגיון בטענות הנתבעת, אשר הינה אשה משכילה, המשמשת כמנהלת בחברת השקעות אמריקאית מוכרת- '-----', בעלת תואר שני, אשר שפת אימה – עברית- לא הבינה, כטענתה על מה חתמה.

         

  37. עוד טענה התובעת כי הנתבעת היתה מודעת להוראות צוואת אימה, ומשכך טענתה כי בעת החתימה על התצהיר לא ידעה כי היא מוותרת על זכויות בדירה שירשה מאימה – אינה מסתברת.

       

  38. לטענת התובעת – לא עומדת הנתבעת בנטל הכבד המוטל עליה להוכחת אפסות המסמך עליו חתמה.

       

      המצב המשפטי

  39. למרות שהסתלקות מעיזבון אינה חוזה, חלות עליה הוראות חוק החוזים, חלק כללי, התשל"ג-1973 ,(להלן: "חוק החוזים"), וזאת מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים הקובע :

      "הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין, בשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה".

       

  40. כפועל יוצא, פגמים ברצון המסתלק מעזבון אם לאו, ייבחנו על פי הוראות חוק החוזים וזאת מבלי לגרוע מהאפשרות לבחון את תוקף ההסתלקות לפי הדין המהותי.

      ראו: ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין פד"י מט(2) 120,130 ; רע"א 5103/95 טובה רשת נ' שלום אליהו פד"י נג(3) 97, 108; ת"ע (חי) 7018-10-16 עזבון המנוחה ל.ר. נ' ח.ט.[פורסם בנבו]](10.4.19).

       

  41. צדדים להסכם מחויבים בחובות גילוי הדדיות, חובות הנגזרות מתוך חובת תום הלב כמשמעה בסעיף 12 לחוק החוזים, הקובע כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב", כאשר תום לב כולל, על פי הפסיקה גם גילוי עובדות רלבנטיות להתקשרות המצויות בידיעת אחד הצדדים.

       

  42. הנתבעת טוענת כי חתמה על תצהיר ההסתלקות מתוך טעות ו/או הטעיה.

       

      סע' 14 לחוק החוזים קובע:

      "(א)מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.

      (ב)מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.

      (ג)טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.

      (ד)"טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה".

       

      "הטעיה", כהגדרתה בסעיף 15 לחוק החוזים הינה:

      "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

       

      לעניין טעות והטעייה נקבע בע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, מט(3) 441 (13.4.95):

      "מכנה משותף יש לטעות ולהטעיה בנקודת המוצא: אין מקום לדבר על טעות או על הטעיה, אלא אם אדם "התקשר בחוזה עקב טעות". משמע, החוק מציב תנאי כפול: ראשית, שהייתה טעות; שנית, שהטעות גרמה להתקשרות בחוזה. לפיכך צריך להקדים ולבדוק מה הייתה טעותו של המערער, ולאחר מכן להוסיף ולבדוק אם הוא התקשר בחוזה עם המשיבה עקב טעות זאת".

       

      מן הכלל אל הפרט

  43. א.המנוח, מר י. ז"ל, אביהם של הצדדים להליך היה עו"ד. התובעת איננה עו"ד, אולם

      היא עבדה כמזכירה במשרד האב המנוח עשרות שנים וליוותה אותו בצמידות מאז פטירת המנוחה. (ראה עמ' 4 ש' 3-4 לפרוטוקול).

      • התובעת הבינה הוראות ההורשה של אימה המנוחה ובהנתן הציווי בדבר 'יורש אחר יורש'. ראה עדות התובעת עמ' 18 ש' 11-18 לפרוטוקול; עמ' 18 ש' 25-32 לפרוטוקול; עמ' 42 לפרוטוקול; עמ' 132 לפרוטוקול.

         

  44. התובעת אשר הבינה כי האם המנוחה הורתה בצוואתה שהזוכה הבלעדי בעזבונה יהא האב המנוח ולאחר פטירתו ציוותה חלוקת נכסים ספציפית (הוראת 'יורש אחר יורש'), לא הסבירה לאחיה חלוקת הדירות עפ"י צוואת האם המנוחה ויכולתו המוגבלת של האב להורות בצוואתו אחרת מצוואת האם באשר לנכסים שקיבל מעזבונה. התובעת ערכה עבור אחיה מסמכים לחתימתם תוך שהציגה בפניהם שאלו נועדו לקיום צוואת האב המנוח בלא שהוסבר להם כי בחתימתם על אלו, הם מוותרים על נכסים שהוקנו להם עפ"י צוואת האם המנוחה ומאפשרים חלוקה אחרת אותה הורה האב בצוואתו.

       

  45. התובעת שלחה מייל ביום 11.3.22 לאחיה, התובע והנתבעת ובו כתבה כך:

      "רק היום הבחנתי כי רשומה הערת 'יורש אחר יורש' בלשכת רשם המקרקעין ----.

      הערה אחת על הדירה בעיר ---- והשניה על הדירה של ההורים בעיר ----.

      הערה זו של יורש אחר יורש מבטלת את הוראות הצוואה של אבא לגבי הנכסים הנ"ל.

      על מנת שנוכל לקיים את הצוואה של אבא ככתבה ולשונה אני שולחת תצהירים שבאמצעותם תמחק ההערה יורש אחר יורש ונוכל לקיים את הצוואה של אבא ככתבה וכלשונה.

      אני מבקשת לקרוא את התצהירים, אם יש הערות נא לשלוח. צריך להזדרז, ביום ראשון לחתום בפני עו"ד (ד.) ואת פ. בפני קונסול ישראל ב---- – הענין דחוף על מנת שלא נצטרך לתקן את הצו.."

      ראה מוצג ב' למוצגים שהוגשו בדיון 10.4.24.

       

  46. א.מנוסח המייל עולה בבירור כי, כטענת התובע והנתבעת, הציגה להם התובעת כי הצורך

      בחתימת תצהירי ההסתלקות הוא ענין טכני אשר נועד לקיום צוואת האב המנוח.

      • התובע והנתבעת הסכימו לעשות כל שנדרש לצורך קיום רצון האב המנוח בלא שהם מבינים כי בעשותם כן, הם מוותרים על זכויות בנכסים אשר הוקנו להם ע"י האם המנוחה בבחינת 'יורש אחר יורש'.

         

  47. התובעת לא הסבירה לנתבעת כי בחתימה על תצהיר ההסתלקות היא מוותרת על זכויות בדירה ברחוב א' להם היא זכאית עפ"י צוואת האם המנוחה.

      • ראה לענין זה עדות התובעת עצמה בעמ' 18 ש' 11-17 לפרוטקוול:

        "...הודעתי להם תראו יש פה חלק מהאירוע הזכויות שאבא קיבל יש הערת יורש אחר יורש ולפי ואני הסברתי .... שזה שזה יבטל את הזכויות של אבא שהוא קיבל מאמא לגבי אותם זכויות. והסברתי להם וסיכמנו אנחנו חוזרים לאותו דבר כשאנחנו נקיים את הצוואה של האבא כפי שהוא אמר הכל והם ויתרו הם הבינו את זה."

         

         

      • ובעמ' 42 לפרוטוקול ש' 11-18:

        "העד, גב' ו.: לא, הסברתי להם לפי הצוואה של אמא.

        כב` הש` דהן: מה הסברת?

        העד, גב' ו.: שלפי הצוואה של אמא נרשמה הערת יורש אחר יורש.

        כב` הש` דהן: שמה כן אבל אמרת מה זה אומר?

        העד, גב' ו.: ואמרתי להם שזה יבטל את הערות של אבא בצוואה לגבי מה החלק שהם קיבלו ואחר כך ושלחתי להם את הנסח ... דיברנו בעל פה."

         

  48. א.התובע, מר ד. ו, העיד כי התובעת לא הסבירה לו ולנתבעת מה משמעות צוואת

      האם המנוחה בהוראתה בדבר 'יורש אחר יורש' והיא לא הסבירה להם כי בחתימה על תצהיר ההסתלקות הם מוותרים על זכויות בנכסים שהוקנו להם עפ"י צוואת האם המנוחה.

      • עדותו של עד זה היתה מרשימה ומהימנה. לעד זה לא היה בפועל אינטרס ישיר בהליך זה שכן אין לו חלק בנכס ברחוב א', אולם הוא היה חלק ממערך ההתנהלות אשר יזמה התובעת לשינוי הוראות צוואת האם המנוחה ובנסיון להביא לחלוקה אחרת של נכסי העזבון.

      • ראה לענין זה עדות התובע בעמ' 112 ש' 6-11 לפרוטוקול:

        "אני אגיד לך מה אני הבנתי אני הבנתי, אני קראתי את הצוואה ואני חשבתי 

        שהכל  הוא מוריש לאבא שלי ואבא שלי חולק את זה איך שהוא רוצה, זה מה שאני חשבתי, אני 

        לא הבנתי, ואז פתאום גיליתי הערת יורש אחר יורש ואני גם לא הבנתי את זה לעומק."

         

        ובעמ' 98 ש' 5-11 לפרוטוקול:

        "העד, מר ו.: אז כמובן ח. פנתה אלי ופ. שצריך לחתום על תצהירי הסתלקות, היא

        ניסחה תצהיר הסתלקות, אני ופ. לא הלכנו לייעוץ משפטי פ. התלבטה בסוף החלטנו שלא

        ללכת, הלכנו לעו"ד ד. ש. כי הוא היה חבר של אבא שלי הוא עשה לנו טובה, לא היה ייעוץ משפטי

        פשוט באנו חתמנו, אני חתמתי,

        כב` הש` דהן: הבנתם מה זה אומר, מה קורה, בדקתם כלכלית עשיתם עם זה משהו?

        העד, מר ו. : האמת שכלום פשוט,

        כב` הש` דהן: או-קיי.

        העד, מר ו. : באמת אני נבוך להגיד אבל כלום.

        כב` הש` דהן: לא זה בסדר לפעמים ביחסי משפחה סומכים.

        העד, מר ו. : בדיעבד הייתי צריך להתנהל אחרת אבל זה חוכמה שבדיעבד."

         

         

  49. א.הנתבעת בעדותה המהימנה ציינה כי, תצהיר ההסתלקות נחתם בשל טעות והטעיה, שכן

      עובר לחתימה היא לא ידעה, את שידעה התובעת, כי עפ"י צוואת האם המנוחה היא היורשת של הדירה ברחוב א', וכל שנאמר לה ע"י התובעת הוא כי קיימת על הנכס ברחוב א' הערת 'יורש אחר יורש' אותה יש להסיר כדי לקיים צוואת האב המנוח.

      • הנתבעת הבינה מהתובעת כי חתימתה על 'תצהיר ההסתלקות' הינו כאמור הליך פרוצדורלי אשר מחויב המציאות לצורך קיום צוואת האב. הנתבעת מציינת לענין זה כי לא הבינה שהיא חותמת על מסמך שבו היא מוותרת מהותית על זכויות בדירה המגיעות לה (ראה סע' 25 לכתב ההגנה; עמ' 66 לפרוטוקול; עמ' 64 לפרוטוקול ש' 6-10)

         

        ראה גם עדות הנתבעת בעמ' 77 ש' 23-27 לפרוטוקול:

        "אז בוא אני אסביר לך עוד פעם אני לא גרה בארץ אני גרה בארצות הברית, עובדת משרה מלאה הזמן החופשי שלי הוא מאוד קצוב או-קיי הבת שלי סיימה, אני באתי לארץ לתקופה מאוד קצרה ואני לתומי חושבת או-קיי הייתה כל פרוצדורה לי טעות טכנית חתמתי אני הולכת לממש אותה ויאללה או-קיי זה העניין לא היה לי מושג שבעצם אני ויתרתי לח. על דירה שלמה לא היה לי מושג."

         

  50. א.תצהיר ההסתלקות נחתם ע"י הנתבעת והתובע בפני עו"ד ד. ש, שותפו של האב המנוח

      במשרד עוה"ד.

      • בעדותו אישר עו"ד ש. כי ככל שזכור לו, התובעת היא זו שביקשה ממנו לערוך תצהירי ההסתלקות.

        ראה עמ' 5 ש' 5-8 לפרוטוקול.

         

  51. א.בעדותו אישר עו"ד ש. כי הוא או בנו ערכו את התצהירים.

      ראה עמ' 5 ש' 1 לפרוטוקול.

      • עוד אישר עו"ד ש. בעדותו כי לא ערך בדיקה של תוכן צוואות המנוחים על מנת לבדוק מה מגיע לכל יורש ובהנתן הוראות כל אחת מהצוואות וכן אישר כי הוא לא הסביר לנתבעת מה משמעות צוואת האם המנוחה ובהנתן ההוראה בדבר 'יורש אחר יורש'.

        ראה עמ' 4 ש' 15-19 לפרוטוקול; ראה עמ' 4 ש' 30-31 לפרוטוקול.

         

  52. גרסה זו של עו"ד ש. מסתדרת גם עם עדותו של תובע 2, מר ד. ו. אשר ציין כי הנתבעת שאלה את עו"ד ש. שאלות עובר לחתימה על התצהיר, אולם זה לא הסביר דבר.

      ראה עמ' 110 לפרוטוקול ש' 22-32.

       

       

       

       

      ראה לענין זה גם עדות הנתבעת בעמ' 82 ש' 6-9 לפרוטוקול.

      "כשאני חתמתי את הוויתור אצל אצל ד. ש לא היה לי מושג לא היה לי מושג

      שיש משמעות חוקית להערת יורש אחר יורש אני חשבתי שזה פרוצדורה קלקול ואני באמת הייתי

      בטוחה שהצוואה והיא גם אמרה הצוואה האחרונה היא זאת שקובעת כל הצוואות הקודמות

      מבוטלות זה מה שהבנתי."

       

  53. א.מכלל האמור עולה, כי התובעת ידעה המשמעות של ההוראה בצוואת האם בדבר 'יורש אחר

      יורש' והבינה כי חלוקת הדירות עפ"י צוואת האם המנוחה אינה לשביעות רצונה ובמיוחד בענייננו בהתייחס לדירה ברחוב א', אשר עפ"י צוואת האם המנוחה היתה אמורה לעבור לנתבעת, והתובעת ביקשה להעביר אותה אליה עפ"י צוואת האב המנוח (זאת לאחר שבחייו העביר לה כבר האב דירה במתנה) .

      • כאמור, התובעת לא הסבירה לאחיה את משמעות ההוראה בדבר 'יורש אחר יורש' שבצוואת האם , לא הסבירה לאחיה מה אמורים היו הם לקבל על פי צוואת האם, על מה הם מוותרים בתצהיר ההסתלקות ומה יקבלו עפ"י צוואת האב, ובכך פעלה בחוסר תום לב וחתימת הנתבעת על תצהיר ההסתלקות, וככל שיש לו משמעות, הינה מתוך טעות ו/או הטעיה .

         

  54. הוברר כי גם התובע חתם על תצהיר הסתלקות לטובת הנתבעת בהתייחס לנכס אחר שבעזבון.

      הסתלקות אשר הביאה לרישום נכס ע"ש הנתבעת, עת עפ"י צוואת האם המנוחה היה אמור הוא להרשם ע"ש התובע. מדובר במערכת היחסים שבין התובע והנתבעת ואשר אינה בפני להכרעה לענין זה.

       

  55. א.כזכור, התובעת מתארת כי ביום 26.5.22 פנתה היא ללשכת רישום המקרקעין (הטאבו)

      ב---- לצורך מחיקת הערת האזהרה בדבר 'יורש אחר יורש' באמצעות 'תצהיר ההסתלקות' והעברת הבעלות בדירה ברחוב א' משמו של המנוח לשמה, אולם בקשה זו נדחתה ע"י הטאבו.

      • מפנה התובעת לכך כי פנתה למנהלת הטאבו והביעה פליאה על דחייה זו שכן ביום 26.5.22 הגישה היא בקשה זהה עבור דירה ברחוב ב', הכלולה אף היא בעזבון והערת 'יורש אחר יורש' אשר היתה רשומה עליה – נמחקה ע"י הטאבו,

      • במענה לפניית התובעת, בהתייחס למחיקת הערת האזהרה על הדירה ברחוב ב', נענתה היא ע"י מנהלת הטאבו כי מדובר בטעות שנעשתה ע"י אחד העובדים.

      • באשר לדירה ברחוב א' – הובהר לתובעת כי לצורך מחיקת הערת האזהרה והעברת הדירה ברחוב א' ע"ש התובעת, יש לערוך הסכם בין יורשים ספציפי לענין זה עליו יחתמו היורשים וכן לצרף בקשה למחיקת הערת האזהרה.

      • בהמשך לכך פנו התובעים לעו"ד אשר יערוך עבורם הסכם בין יורשים והסכם זה נשלח לנתבעת .

        ראה נספח 3 לכתב ההגנה

        

        

        

         

  56. א.הנתבעת מציינת כי התובעת אמרה לה ולאחיה, התובע כי, ללא החתימה על הסכם בין

      היורשים לא ניתן יהא לחלק את כספי העזבון.

      • ראה לענין זה דברי התובע בעמ' 144 לפרוטוקול ש' 1-5

        "העד מר ו.:היא נתנה לי להבין שאם אני ופ. נחתום אז נוכל לחלק את הרכוש והחשבון בבנק הוא חלק מהרכוש ולא ניתן לחלק את החשבון בבנק בלי להסדיר את העניינים כמו שצריך בדירות, זה ההבנה שאני קיבלתי.

        עו"ד שם טוב: זאת אומרת היא אמרה לך,

        העד, מר ו.: זה עסקת חבילה.

        עו"ד שם טוב: זה אחד קשור בשני כאילו אי אפשר.

        העד, מר ו.: כן."

         

      • עוד ציין התובע כי הצטרף להליך זה כי רצה לקבל את חלקו בכספי העזבון והתובעת ציינה בפניו כי אם לא יצטרף לתביעה לא יקבל את כספו.

        ראה לענין זה עמ' 139 ש' 16-24 לפרוטוקול; עמ' 144 לפרוטוקול ש' 1-5.

         

  57. א.לטענת הנתבעת, לאחר שהוברר לה כי לשכת רישום המקרקעין לא הסכימה למחוק הערת

      'יורש אחר יורש' והתובעת ביקשה ממנה לחתום על הסכם בין יורשים, או אז עלה אצלה החשד כי משהו לא בסדר.

      ראה עמ' 85 ש' 9-20 לפרוטוקול.

      • היא פנתה לעו"ד, התייעצה עימו ורק אז הבינה את זכויותיה בעזבון הוריה כמו גם זכותה לקבל חלק מכספי האב שבחשבון הבנק ולמרות שהתובעת שותפה עימו בחשבון .

         

  58.  

       

  59. א.מכלל האמור עולה , כי התובעת אשר הבינה לאשורו המצב המשפטי בהנתן ההוראה בדבר

      'יורש אחר יורש' בצוואת האם המנוחה, לא שיתפה את אחיה במידע שהיה לה לענין זה והיא ביקשה לחלק עזבון ההורים עפ"י החלוקה שערך האב בצוואתו. חלוקה עימה היתה שבעת רצון.

      לשם כך נדרשה התובעת למחיקת הערת 'יורש אחר יורש' אשר נרשמה על הנכס ברחוב א'.

      • התובעת הציגה בפני הנתבעת כי חתימתה על תצהיר ההסתלקות הינה חתימה טכנית לשם קיום צוואת האב, תוך שהיא מסתירה ממנה את חלוקת הזכויות בנכסים אם תקוים צוואת האם וצוואת האב.

      • הנתבעת מציינת כי לו היתה יודעת על הזכויות שהוקנו לה בצוואת האם המנוחה – לא היתה חותמת על תצהיר ההסתלקות. ראה עמ' 49-50 לפרוטוקול.

      • נוכח זאת, חתימת הנתבעת לענין זה הושגה בחוסר תום לב, שכן הנתבעת לא ידעה את כלל העובדות הרלוונטיות עובר לחתימתה, התובעת לא הציגה בפניה את המידע המלא ולו היתה היא יודעת את המצב המשפטי והעובדתי, נראה כי לא היתה היא חותמת על תצהיר ההסתלקות.

        משכך נראה כי החתימה על תצהיר ההסתלקות נעשה בגין טעות ואפילו תוך הטעיה ומשכך יש לקבל ולאשר העתירה לביטול ההסכמה שבתצהיר ההסתלקות.

         

        סיכום

         

         

        בסע' 7 לצוואת המנוחה הורתה המנוחה :

         

        "אני מבקשת מתחננת ומצווה את יורשי להיות בקשר רצוף עם משנהו לדאוג האחד לשני, לסייע בעצה בחומר ובכספים. זו משאלתי היחידה."

         

         

        מצער כי תחת למלא רצון האם נדרשים אנו לתובענה זו אשר ניתן היה בנקל לייתר הגשתה. למרות האמור, עדיים לא מאוחר לפעול לחידוש הקשר בין האחים, לשתוף פעולה וליישום הוראות ההורים המנוחים.

         

         

        מכל אשר נאמר נחה דעתי לדחות את התובענה.

         

         

        מחייבת התובעת בהוצאות ההליך וע"ס 30.000 ₪.

         

        מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

         

         

         

        ניתן היום, ג' תמוז תשפ"ה, 29 יוני 2025, בהעדר הצדדים.