ת"ט
בית משפט השלום נתניה
|
11040-11-14
28/07/2015
|
בפני הרשמת הבכירה:
יפעת ביטון אונגר
|
| - נגד - |
התובע:
עו"ד שי מילך
|
הנתבע:
שלמה אייל
|
| החלטה |
1.בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך 13,785 ₪, שהגיש התובע נגד הנתבע, בגין שכר טרחת עו"ד.
2.על פי התביעה, נכרת בין הצדדים הסכם שכר טרחה, לפיו ישלם הנתבע לתובע, עבור השירות המשפטי שיעניק לו התובע, 3,000 דולר בצירוף מע"מ. כמו כן ישא הנתבע בהוצאות שונות, ככל שיידרש.
3.התובע טוען כי ייצג את הנתבע נאמנה בהליכים שונים, לרבות בבקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי, ונשא לשם כך בהוצאות שונות. חרף זאת, מסרב הנתבע לשלם לו בגין טרחתו ובניגוד למוסכם בין הצדדים.
4.בהסכם שכר הטרחה הרלוונטי, מיום 13.6.12 נקבע:
"שכר הטרחה המוסכם: עבור הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי וייצוג בהליך ישלם הלקוח סך של 3,000 $ בצירוף מע"מ, ע"ס זה יתווסף כשכ"ט החזר הפיקדון שהופקד בתיק 5594-03-12 אשר טרם התקבל, חלק השכה"ט אשר משולם בתשלומים ישולם ב6 תשלומים שווים אשר ישולמו בהמחאות מיד עם חתימת ההסכם".
עוד נקבע בהסכם זה:
"השירות הינו בעבור הגשת בקשת ערעור בלבד ואינו כולל הליכים אחרים".
5.טוען הנתבע בהתנגדותו לביצוע התביעה, כי פרע את כל שכר הטרחה לתובע, כי מדובר בנסיון לעשות עושר ולא במשפט וכי ממילא התובע ביצע רק מחצית מהעבודה.
כן טען, כי התובע הוא שניסח את הסכם שכר הטרחה, והוא מבקש לפרשו לטובתו בניגוד למוסכם.
הנתבע מאשר כי התובע ייצג אותו במספר הליכים החל משנת 2010, בפרט בהליכים כנגד רואה החשבון של הנתבע, עבור כולם דרש וקיבל סכומי שכר טרחה נמוכים באופן יחסי, ולכן לא סביר שהסכום הנקוב בהסכם שכר הטרחה מגלם רק הגשת בקשה לרשות ערעור.