ת"ד 2334-08-20 מדינת ישראל נ' פלוני

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע סדרה של עבירות תנועה, כולן במהלך תאונה אחת לה גרם מבלי שנגרמו באותו האירוע חבלות גוף לאיש (תאונה מסוג נזק לרכוש בלבד).

פרשה זו שונה ומוזרה בנסיבותיה מתאונות מסוג "נזק בלבד" אחרות שנדונו בפני, שכן בהתאם לעובדות כתב האישום נהג הנאשם רכב שלא הותאם למצבו (הנאשם נכה גפיים תחתונות בשיעור של 100% נכות) והוא נעזר במקל לצורך תפעול הרכב (לחיצה על דוושת הבלימה ודוושת התאוצה).

במהלך נהיגתו ברכב כמתואר לעיל, סיכן הנאשם עוברי דרך שחצו כביש במעבר חצייה, לא ציית הוא לאור אדום ברמזור, גרם לתאונה קלה עם רכב אחר ולאחריה עזב את הזירה מבלי שהשאיר פרטים לנהג המעורב כנדרש.

בתחילה כפר הנאשם בעבירות שיוחסו לו, אך טרם החלו להישמע ההוכחות בתיק זה, בחר הנאשם בדרך אחרת, הוא הודה באופן מלא בכל עובדות כתב האישום והצדדים טענו לעונש בפני באופן פתוח וללא כל הסדר לעניין העונש ביניהם.

המדינה בטיעוניה הדגישה את הנסיבות החריגות לחומרה לשיטתה במהלכן גרם הנאשם לתאונה אגב סיכון חיי אדם, נהיגת רכב שלא הותאם למצבו, גרימת תאונה אגב אי ציות לרמזור אדום ולאחר מכן עזיבת זירת התאונה ללא השארת פרטים.

בנסיבות לעיל, סברה המדינה כי ראויה ענישה הכוללת רכיב של מאסר בפועל לצד פסילה של רישיון הנהיגה לתקופה של 4 שנים, הגם שאין המדובר בתאונה בה נגרמו חבלות גוף.

ב"כ הנאשם בטיעוניו הדגיש את לקיחת האחריות המלאה של הנאשם, את העובדה כי אין לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה, את העובדה כי תוצאות התאונה הן נזק קל לרכוש בלבד, ובמיוחד את נסיבות חייו הקשות מאד של הנאשם כאדם נכה בשיעור של 100% (הנאשם נכה גפיים תחתונות ומתנייד עם כיסא גלגלים בלבד).

ב"כ הנאשם הסביר כי גירושי הנאשם לאחר שאשתו עזבה אותו במצבו, גררו התדרדרות נפשית קשה אצלו, ואף שיש לנאשם זכאות מלאה מהמדינה לקבל בחינם (או כמעט ללא עלות) רכב נכה מותאם למצבו, הוא לא פעל לשם כך בשל הדיכאון ממנו סבל והחליט לנוע תוך שהוא נעזר במקל ובאופן שסיכן את עצמו ומשתמשי הדרך.

בנסיבות המתוארות, התבקש בית המשפט להימנע מכל רכיב של מאסר (שכן הנאשם במצבו לא כשיר לבצע מאסר בדרך של עבודות שירות), ולהסתפק בפסילה קצרה של רישיון הנהיגה אשר תשאיר לנאשם אופק שיקומי.

דיון בשאלת מתחם העונש ההולם -

בפרשה זו מורשה היה הנאשם לנהיגה, אך נהג הוא רכב שלא הותאם למצבו כנכה, גרם לתאונה קלה עם נזק לרכוש, ולאחריה ביצע את העבירה המרכזית בפרשה זו והיא עזיבת הזירה ללא השארת פרטים.

עבירה של אי השארת פרטים הינה עבירה הפחותה בחומרתה מעבירה של הפקרה, ועם זאת הערך המוגן של הושתת עזרה לזולת לנפגע בדרך עומד גם בבסיס עבירה זו גם אם לא מדובר בגרימת חבלה חמורה.