ת"ג 55519-11-13 יאלאו נ' פרקליטות מחוז חיפה

עניינה של ההכרעה היא בבקשתו של מר מ.י. (להלן: "המבקש") לתקן את גילו כך שתאריך לידתו יירשם 23/5/1950 ולא כפי הרשום במרשם האוכלוסין, 1958. הבקשה היא בהתאם לחוק קביעת גיל, תשכ"ד- 1963 (להלן: "החוק").

המבקש ומשפחתו עלו ארצה ביום 7/2/2001. טרם עלייתו ארצה, ביום 6/11/2000, עבר המבקש תחקיר עליה באתיופיה ומהיותו אב המשפחה חתם על טופס ריכוז נתונים אישיים של כל בני משפחתו. המבקש הצהיר על מועד לידתם של כל בני משפחתו- אשתו וחמשת ילדיהם וכי הפרטים שמולאו הוקראו לו ותורגמו לו באמהרית והוא אישר אותם בחתימת ידו. בטופס ריכוז הנתונים צוין כי שנת לידתו הנה 1958, לידת אשתו, מ'- 1971 וגילאי הילדים- י' 23/6/1985, ט' 31/1/1989, מ' 15/4/1992, א' 14/3/1995 ול', 20/2/2000. רק לגבי בת הזקונים ל' צורפה תעודת לידה (להלן: "טופס ריכוז נתונים").

טענות המבקש

1. המבקש טוען כי יש לתקן שנת לידתו ל- 8 שנים קודם לכן, מ 1958 לשנת 1950, וזאת, בשל ההבדל בין לוח השנה האתיופי ללוח השנה הרגיל. לתמיכה בטענתו בדבר הפער בלוחות השנה צירף המבקש עותק תעודה של משרד המשפטים, של ממשלת מחוז 3, מתאריך 12/5/2002 וכן אישור השגרירות האתיופית מתאריך 12/9/14, המציין את ההבדל בין הלוח הגרגוריאני לבין זה האתיופי.

2. לטענת המבקש, רישום תאריך הלידה הנו שגוי. באותה תקופה שימש כיו"ר הקהילה במחנה אדיס אבבה וניהל את המחנה ואת הקהילה. 130 איש מתוך אנשי הקהילה התחזו ליהודים שרצו לעלות ארצה והפעילו עליו לחצים לאשר את עלייתם. בנסיבות אלו הוא נלחץ וחתם על מה שחתם, ללא ידיעה על מה- כך, סעיף 4 לסיכומיו ומכתבו- מ/1.

3. המבקש תמך בקשתו במסמך שניתן לו על ידי מנהל מחוז משרד החינוך, המעיד כי המבקש עבד כמורה במשרד החינוך במחוז צ'ילגה ב- 8/7/1983 ועבד עד 8/7/1994, כך שעבד שם במשך 17 שנה. עוד צוין כי תאריך לידתו הנו 23/5/1950 וכן בעדותו של העד, מר ד.ב., שסבתו הייתה אחות של סבו של המבקש ושניהם גדלו באותה שכונה באתיופיה. העד הצהיר כי בהיותו בן 12 נולד המבקש. לטענת המבקש עדותו ועדות העד מטעמו לא נסתרה. המשיבה לא הזמינה לעדות איש ולפיכך יש לקבל את הבקשה ולתקן את הגיל משנת 1958 לשנת 1950.

טענות המשיבה

4. לטענת המשיבה המבקש עבר תחקיר עליה מקיף באתיופיה. תחקיר העליה כולל פירוט מלא על נתוניו האישים של המבקש, כמו גם על בני משפחתו, נתונים שנמסרו על ידי המבקש עצמו, מתוקף היותו 'ראש המשפחה'. בתחקיר העליה נכתב, על סמך הצהרת המבקש עצמו, כי הוא בן 43 שנה והוא הצהיר כי שנת לידתו היא 'סוף 1957' או שנת 1958. על כן בעת עלייתו ארצה נרשם כיליד 1958.

5. באשר לפערים בין לוחות השנה הנהוגים בארץ לבין לוחות השנה הנהוגים באתיופיה הדגישה המשיבה כי המבקש נשאל לגבי גילו (43) ולא לגבי תאריך לידתו. המבקש מסר את גילו ולא את תאריך לידתו, כך שאין מקום להתייחס להבדלים בין לוחות שנה.

הפרטים במרשם האוכלוסין נרשמו על סמך הצהרת המבקש לגבי גילו וכן לגבי גילה של רעייתו ושל כל אחד מילדיו, והמידע שהוא נתן לגביו ולגבי כל משפחתו.

6. לטענת המשיבה, המסמך שניתן לכאורה על ידי מנהל מחוז מטעם משרד החינוך באתיופיה אינו מהווה ראייה או מסמך רשמי שיש בו כדי לשנות את פרטי מרשם האוכלוסין. המסמך לא אושר על ידי נציג קונסולארי או דיפלומטי ישראלי באתיופיה, על פי סעיף 30 לפקודת הראיות- התשל"א 1971, מסמך זה אינו עומד בכללים הראייתיים, במיוחד בכל הכרוך בהמצאת תעודת חוץ. המסמך אינו מפרט מהו בסיס המידע עליו מתבסס מחבר המסמך באשר לתאריך הלידה המצוין בו- האם קיים מסמך מבית הספר המעיד על כך ואם כן- מדוע לא הומצא העתק של מסמך זה. עוד הוסיפה המשיבה כי באתיופיה ניתן בקלות רבה להנפיק מסמך מגורמים שונים, לפי בקשה, מבלי שהמידע יתבסס על רישום מסודר. יתרה מזאת, הפרטים האחרים המופיעים במסמך, מלבד מועד הלידה, מתאימים יותר למועד הלידה הרשום במרשם, מאשר למועד הלידה הנטען בבקשה.

7. באשר לעדות קרוב משפחתו, מר ד.ב., טוענת המשיבה כי העד חתם על תצהיר הכתוב בעברית, בעוד שבעדותו אמר שהוא אינו מבין עברית ונשאל באנגלית בלבד. בעדותו נשאל העד לגבי שני אחיו של המבקש (אח ואחות), אך העד פנה למבקש ושאל אותו שאלה באמהרית. כך נראה שאין הוא יודע דבר אודות מועד לידתם של אחיו של המבקש. זאת ועוד, העד טוען כי בהיותו בן 12 נולד המבקש וכי ידיעתו נסמכת על העובדה שהמשפחות גרו בשכנות. לא ניתן לבסס ממצאים על עדות שכזו, שניתנה 50 שנה מאוחר יותר, וכאשר העד בעדותו לא הצליח לומר מתי נולדו אחיו של המבקש.

8. באשר לטענה כי המבקש נתון באותה עת ללחצים ולא שם לב לתאריך השגוי, הרי לא סביר ולא אמין שהמבקש עצמו "ישכח" שנולד בתאריך המדויק הנטען בבקשה (23/5/1950) ואילו לשאלת המראיין יציין כי נולד בשנת 1958. המבקש הרי זכר את תאריכי הלידה המדויקים של ילדיו. יוצא אפוא כי "הטעות" היחידה היא בתאריך לידתו של המבקש, לא של אשתו ולא של ילדיו. הפרש השנים בין המבקש לבין אשתו, מתאים יותר, לטענת המשיבה, לגיל הרשום במרשם. היא ילידת 1971 והוא יליד 1958. אין זה נדיר שלאנשים מבוגרים שנולדו באתיופיה לא ידעו את היום והחודש המדויקים בהם נולדו, אלא ידעו, בד"כ רק את השנה.

9. המשיבה טוענת כי המבקש בחר להגיש כעת את בקשתו לשינוי גילו, למרות שעלה ארצה לפני כ- 13 שנה והוא מבקש לתקן את הרישום ב- 8 שנים, הבדל שהינו משמעותי ויכול שנובע ממניעים כלכליים, קירוב גיל הפרישה.