ת"א 8265-07-14 עיראקי נ' בשארה ואח'

בפניי תביעה מכח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע), במסגרתה עותר התובע לפיצוי כספי מאת הנתבעים בגין טענתו כי הוציאו דיבתו רעה באמצעות פרסומים שונים שערכו אודותיו ברשת החברתית "פייסבוק". 

• רקע כללי:

1. התובע, תושב העיר טירה, הינו רופא שיניים במקצועו. במהלך שנת 2009 פעל התובע להקמת מבנה על מקרקעין שבבעלותו (להלן: הבניין). הנתבעים, תושבי טירה אף הם, מתגוררים בסמיכות לבניין.

2. ביום 28/12/09 ניתן לתובע על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה – טירה, היתר בניה במסגרתו הותרה לו הקמת 3 יחידות דיור על קומת עמודים מפולשת + גדר.

3. אין מחלוקת כי בגין סטייה של התובע מהיתר הבניה שניתן לו, עמד התובע לדין במסגרת תו"ב 47411-08-10 במסגרתו הורשע על פי הודאתו בביצוע חריגות הבנייה שביצע. בעקבות חריגות בנייה אלה, אף הגישו הנתבעים ב-6/2010 בקשה לצו מניעה (ת"א 41958-06-10) בה עתרו לאסור על התובע המשך ביצוען של עבודות הבניה בבניין וכן להרוס את כל אשר בנה ללא היתר.

4. על רקע הליכים אלה, הגיש התובע ביום 2/11/10 תכנית מפורטת (טר/2800) לוועדה המחוזית לתכנון ובניה שמטרתה העיקרית הייתה להכשיר את השטחים הנוספים שנבנו כאמור ללא היתר.

5. ביום 23/12/12 החליטה הוועדה המחוזית לדחות את התנגדויות הנתבעים שהוגשו כנגד התכנית המפורטת האמורה ולאשרה בתנאים.

6. ביום 23/9/14 אישרה הוועדה המקומית את בקשת התובע להקמת בית מגורים בן 4 קומות ו-4 יחידות דיור – אישור שבפועל היווה הכשרת המבנה הקיים. על החלטה זו הגישו הנתבעים ערר לוועדת הערר המחוזית של משרד הפנים.