ת"א 8166-10-16 מלכה ואח' נ' שרביט

לפניי "בקשה בהולה למתן צו-מניעה זמני ולעיקולים זמניים בטרם הגשת כתב-תביעה (במעמד צד אחד)", כאשר הצו המבוקש הוא כי המשיבים יימנעו מכל שינוי במצבו המשפטי של הנכס הנדון, דירה ברח' ש"י עגנון 24/3 באשקלון, גוש 1944 חלקה 185/40 ("הדירה"), ולחלופין – אם כבר בוצעה כזו – לרשום הערת אזהרה לטובת המבקשים על העסקה בינם לבין המשיבה.

עוד מבוקש עיקול ברישום על החשבונות המפורטים בסעיף 3 בבקשה עד סך 328,000 ₪, בצירוף ריבית הצמדה והוצאות משפטיות, למניעת הברחת הסכומים שהמבקשים שילמו למשיבה בגין רכישת הדירה.

מצאתי בבקשה ובנספחיה ראיות מהימנות לכאורה לעילת התובענה, לתום-לבם של המבקשים ולסיכון שלמבקשים תיגרם פגיעה-בזכות חמורה יותר, אם לא יינתן הסעד המבוקש או אם יושהה עד לדיון במתכונת הרגילה, מן הפגיעה-בזכות העלולה להיגרם למשיבה ולאחרים אם יינתן הסעד המבוקש, כסעד ארעי עד הדיון, בשים לב למועדו. לפיכך, ומן הטעמים שפורטו בבקשה, הסעד המבוקש נראה צודק, ראוי ומידתי.

תשומת הלב, בהקשר זה, כי לכאורה, לאור הסיפה (בכתב-יד) לסעיף 3 בתוספת מיום 21.8.16 [נספח יא לבקשה; להלן: "התוספת"] להסכם המכר מיום 6.4.16 [נספח א לבקשה; להלן: "ההסכם"] – יש מקום לפרש את התאריך הנקוב בסעיף 3 רישה לתוספת כתאריך שבא במקום תאריך התשלום המקורי, ולא-דווקא לפרש את המשך הסעיף כבא להחליף את מנגנון החסד ("גרייס") החוזי במקרה של הפרה [סעיפים 30 ו-38 בהסכם, כאשר על רקע שניהם סעיף 37 נחזה כלא קוהרנטי ולכאורה צריך להתפרש לקולא כמי שאינו סותר את סעיף 30]. כלומר, הגם שאילולא הסיפה בכתב-יד של סעיף 3 הנזכר היה ניתן לפרש את הוראתו הדווקנית של סעיף 3 כמבטלת כל תקופת חסד, וכמורה על כי כל איחור שהוא בתשלום, לאחר 11.9.16, ייחשב להפרה יסודית, ללא מנגנון של חסד כלל – הרי שהוספת הסיפה הופכת את האיחור בתשלום לאחר יום 11.9.16, לכאורה, לאיחור שדינו ככל איחור של מועד תשלום כאמור בהסכם, עם מנגנון של חסד, שאפילו נקב באותה ארכה כבהסכם המקורי (10 ימים), שבמסגרתה האיחור אינו נחשב להפרה כלל. שתיקת התוספת לגבי איחור בין 11 יום לבין 14 יום, ביחד עם עקרון תום הלב והעיקרון בפרשנות חוזים שלפיו עדיפה פרשנות המקיימת את החוזה על זו הגוררת את ביטולו, מחד-גיסא; והאמור בחלקו האמצעי של סעיף 3 לתוספת, שאולי צריך להתפרש כמייתר צורך בהתראה וכקובע מעמד של הפרה יסודית להפרה כלשהי של המועד הנקוב בו (וכמשתמע בסיפה, בצירוף תקופת החסד), מאידך-גיסא – יוצרת עמימות בשאלה אם האיחור שבו מודים המבקשים, של 10 שעות, מהווה הפרה יסודית של התוספת להסכם. כפועל-יוצא מכך, לכאורה קיימת עמימות בשאלה אם היה על המשיבה ליתן למבקשים, בעקבות אי-התשלום עד יום 21.9.16, התראה על ביטול בתוספת ארכה לקיום; מה שהיה מוביל לתוצאה של קיום בתוך הארכה, אפילו הייתה של יום אחד. לכך יש להוסיף את משלוח מכתב הביטול לאחר הודעת המבקשים על ביצוע התשלום ביום 22.9.16 [נספח טו לבקשה], קרי: לאחר שההפרה האמורה, שקיים ספק אם יש לראותה כהפרה רגילה או כהפרה יסודית, כבר רופאה, לכאורה. כל האמור לעיל, על יסוד המסמכים שצורפו לבקשה ובטרם נשמעו טענות המשיבה, פורט רק כדי להסביר את מתן הצו הארעי; כדי לסייע לצדדים להיערך לדיון בבקשה; וכדי לציידם בתשתית לכאורה שאולי תסייע להם במו"מ להסכמה שתייתר את ההתדיינות במחלוקת.

לפיכך ניתן בזאת, עד החלטה אחרת, צו ארעי האוסר על שינוי במצבה המשפטי של הדירה, ולחלופין – אם כבר בוצע שינוי כזה – אני מורה על רישום הערת אזהרה על הדירה, כמבואר בפתיח להחלטה. כמו כן אני מורה על עיקול ברישום על חשבון הנאמנות שבידי המשיבה 4, כמפורט בסעיף 3 בבקשה, עד סך 328,000 ₪.

הצו ייכנס לתוקף מיידית, ויפקע אם וכאשר לא יופקדו עד יום 9.10.16 שעה 12:00 הערובות שלהלן, להבטחת שיפוי או פיצוי בגין כל נזק שייגרם עקב מתן הצו, אם תיקבע בהחלטה שיפוטית חבות כאמור.

1. התחייבות עצמית של המבקשים, ללא הגבלה בסכום.

2. ערבות צד ג' שאינו תאגיד על סך30,000₪.

3. עירבון במזומן, או בערבות בנקאית, בסך10,000 ₪.

   מזכירות בית המשפט תוודא תאמותן של כל הערובות האמורות עובר להפקדתן.

   המבקש ימציא למשיב עותק של הבקשה ושל החלטה זו, במסירה אישית, עד יום 7.10.16 שעה 17:00. ימי מנוחה, פגרה ושביתה יבואו במניין.

   נקבע דיון דחוף בבקשה, לפניי, במעמד הצדדים, ביום 10.10.16 שעה 10:00.

   המזכירות תודיע לצדדים מיידית.

   ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ז, 07 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.