ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
7384-12-14
31/01/2016
|
בפני השופט:
כרמי מוסק
|
| - נגד - |
המבקשת:
יד השמונה מושב שיתופי בע"מ
|
הנתבעת:
חי מגדלים יזום והשקעות בע"מ
|
| החלטה |
1.לפניי בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת בסכום של כ-10% מסכום התביעה, היינו סך של 600,000 ₪.
2.הנתבעת טוענת כי מצבה הכלכלי של התובעת בכי רע, וזאת בהסתמך על טענות התובעת עצמה במסגרת בקשתה לפטור אותה מתשלום אגרת התביעה, כאשר התובעת היא שצירפה לבקשתה זו את רשימת תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגד המנהל והבעלים של התובעת.
3. ביום 9.7.15 החליט בית המשפט בנושא הבקשה לפטור את התובעת מתשלום האגרה, כי אין די בתצהירים שהוגשו מטעם התובעת עליהם חתמו בעלי המניות וכן ברשימת תיקי ההוצאה לפועל שהוגשה כדי לספק תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי של התובעת. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה לפטור את התובעת מתשלום האגרה. יחד עם זאת, הנתבעת טוענת כי הדברים מדברם בעד עצמם, וברור כי מצבה הכלכלי של התובעת בכי רע.
4.הנתבעת גם מפנה לרישומי רשם החברות, מהם עולה כי התובעת הוכרזה כחברה מפרת חוק, היינו חברה שהפרה את התשלומים שעליה לבצע בהתאם לחוק או בהתאם לדיווחים שהיא עצמה מדווחת לרשם החברות.
5.הנתבעת גם מפנה לעובדות שנטענו על ידי התובעת בבקשה לפטור מאגרה, לפיהן החברה הוקמה על שם בנו של מר ח'ליל חשיבון, מאחר שהוא עצמו שקוע בחובות, הוא ורעייתו הוכרזו כפושטי רגל והוא עצמו הורשע בפלילים בעבר, ולמעשה מדובר בחברה ששייכת למר ח'ליל חשיבון. הנתבעת מציינת כי מר ח'ליל חשיבון הוא שייצג את התובעת במשא ומתן מולה. הנתבעת גם מפנה להסכם שנערך בינה לבין התובעת, בו נאמר במפורש כי במידה שמי ממנהלי החברה יוכרז כפושט רגל, דבר זה ייחשב להפרה יסודית של ההסכם. הנתבעת סבורה, כי במידה שהתביעה תידחה, לא יהיה בידה לגבות את הוצאות המשפט שייפסקו.
6.בהמשך הבקשה מפנה התובעת לטענותיה בדבר סיכויי התביעה. מדובר ברצף של טענות עובדתיות, מהן עולה לטענת התובעת כי התביעה חסרת סיכוי. בהקשר זה מפנה התובעת לרצף של מסמכים שצורפו לכתבי הטענות, מהם עולה לטענתה כי דין התביעה להידחות.
7.באשר לדברים אלה, יוער כבר עתה כי נראה לי שמדובר בשלב מקדמי בו ניתן יהיה לקבוע באופן חד משמעי כי דין התביעה להידחות. יחד עם זאת, יש להעיר כי עולים קשיים לא מעטים באשר לגרסת התובעת.
8.הנתבעת מפנה לפסיקה הנוגעת לחיוב חברות בע"מ בהפקדת ערובה. הנתבעת מסתמכת בעניין זה על הוראות סעיף 353א לחוק החברות, ממנו עולה כי לבית המשפט סמכות להורות לחברה ליתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבעת, אם יזכה בתיק, בית המשפט רשאי לעכב את ההליכים עד למתן הערובה. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה למתן ערובה, אם סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה במתן ערובה או כי החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעת אם תזכה בדין. הנתבעת טוענת, כי לאור האמור בסעיף 353א הנ"ל, נקודת המוצאה היא כי חברה ככלל תחויב בהפקדת ערובה, אלא אם כן ייקבע אחרת, ובהקשר לכך מפנה הנתבעת לשורת פסקי דין בהם נקבע כך. כמו כן, נקבע על ידי בתי המשפט כי הנטל להוכיח שהחברה מסוגלת לשאת בהוצאות המשפט מוטל על כתפי החברה, ובמקרה זה – התובעת.
9.התובעת טוענת בתגובתה, כי מעבר לשיקול של בדיקת מצבה הכלכלי של החברה, על בית המשפט לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה במתן ערובה ולהביא בחשבון את זכויות הצדדים ואת סיכויי ההליך, ורק לאחר מכן להורות על מתן ערובה או לדחות את הבקשה.