ת.א. 7264/06 א' נ' מרכז רפואי קפלן

התביעה שלפני, עניינה רשלנות רפואית נטענת, מצד הנתבע 1, המרכז הרפואי "קפלן", המופעל על-ידי הנתבעת 2, שירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעים" או "בית-החולים"), שהובילה, על-פי הנטען, ללידת וולד ללא רוח חיים (להלן: "התאום המת"), שעזבונו הוא התובע 2, וללידת וולד הסובל מפגמים מוחיים קשים, הוא התובע 1 (להלן: "התובע"), ביום 16.11.99.

התובעת 3, הגב' א.א. , ילידת 1966 (להלן: "התובעת" או "האם"), והתובע 4, מר ע.א. , יליד 1964, נישאו בשלהי שנת 1998. לאחר טיפולי פוריות באיקקלומין, נקלט הריון תאומים, ראשון במספר, ברחמה של התובעת, בהיותה כבת 33 שנים. מעקב ההריון, אשר לא סווג בסיכון גבוה, בוצע בתחנת טיפת חלב באשדוד, ובדיקות שבוצעו במהלכו, לרבות סקירת מערכות מורחבת ודיקור מי שפיר, העידו כי הוא נחזה להיות תקין ומתפתח כראוי, וזאת, לפחות עד לשבוע 31.

להשלמת התמונה יצוין, כי בתחילה, הוגשה התביעה גם כנגד טיפת חלב ומשרד הבריאות, ששלחו הודעת צד ג' לד"ר דן קלמן, שביצע את מעקב ההריון בפועל, ולקופת חולים מאוחדת, ואולם - בישיבת יום 13.3.12, הודיעו הצדדים על הסכמה דיונית, שבגדרה נדחתה התביעה כנגדם.

החל מיום 5.10.99 ועד ליום 12.11.99, שהתה התובעת בשמירת היריון, בהמלצת הרופא המטפל, ד"ר קלמן, אשר נימק את הצורך בה, במכתב לביטוח הלאומי, כך: "הריון תאומים, צירים מוקדמים וחשש מלידה מוקדמת" (עמ' 40 לרשומות הרפואיות).

ביום 21.10.99 (שבוע 31 להריון), הגיעה התובעת לקופת החולים והתלוננה על דימום קל ורטיבות. משם, הופנתה בדחיפות למיון יולדות, לאחר שנצפו הפרשות נוזליות, בחשד לירידת מים ולידה מוקדמת. היא אושפזה במשך 11 יום (להלן: "האשפוז הראשון"), ושוחררה לביתה לאחר שלילה של ירידת מים, ב- 1.11.99. כפי שנראה מיד, שלילה זו מצויה בליבת מחלוקת הצדדים.

ביום 8.11.99 (שבוע 33 להריון) הגיעה התובעת שוב לבית-החולים (לא ברור האם נעשה הדבר בשל הפנייתה בשחרור לביקורת כעבור שבוע, או באופן יזום על ידה, בשל כאבים שחשה), והתלוננה על לחצים והתכווצויות בבטן התחתונה. נערכו לה בדיקות שונות (ניטור קצב לב עובר ואולטרסאונד, להבדיל מבדיקות מעבדה), שנמצאו תקינות (להלן: "האשפוז השני"), והיא שוחררה, עוד באותו היום, לביתה.

ביום 14.11.99 (שבוע 34 להריון) בוצעה לתובעת בדיקת על-שמע להערכת משקל שני העוברים, במכון "פולי אשדוד", אשר נמצאה תקינה, והעלתה כי לעובר אחד - המצוי במצג ראש, ריבוי קל של מי שפיר, ומשקלו הוערך בכ- 1,587-2,157 גרם, ולעובר שני - המצוי במצג עכוז, מיעוט קל של מי שפיר, ומשקלו הוערך בכ- 1,680-1,840 גרם (עמ' 63-64 לרשומות הרפואיות). אין מחלוקת שבמועד זה שני העוברים היו בין החיים.

למחרת, ביום 15.11.99 (שבוע 34+2), הגיעה התובעת לבית-החולים, לאחר שחשה היעדר תנועות בצד אחד. בדיקת על-שמע שבוצעה לה, העלתה כי אחד העוברים ללא דופק (להלן: "האשפוז השלישי"). בשלב זה, הוחלט על סיום ההיריון, והוכנס בלון לצורך השראת לידה, שלא הסתייעה, לנוכח דימום לדני שהופיע. בבוקר יום המחרת, 16.11.99, החלה התובעת סובלת מצירים, והיא הובהלה לחדר הניתוח.