סעדי ואח' נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח

1.בעיר העתיקה בעכו מצוי מבנה בן שתי קומות. במבנה יחידת מגורים המושכרת בשכירות מוגנת ויחידה נוספת המוחזקת על ידי סעדי ג'מילה ותאופיק, ומשתרעת על שתי קומות. מדובר במבנה הממוקם על מקרקעין שטרם עברו הסדר. בתובענות המונחות להכרעה בפניי, חלוקים הצדדים בסוגיית זכויות הבעלות בנכס זה. רשות הפיתוח – המבקשת בה"פ 5616-04-17, טוענת כי רכשה את זכויות הבעלות מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים לו הוקנו הזכויות על פי חוק נכסי נפקדים, התש"י – 1950. מנגד, טוענים בני הזוג סעדי, התובעים בתיק 7234-09-17, כי הבעלות בנכס נרכשה על ידי אביה של ג'מילה סעדי, ולחלופין כי מכוח החזקה ארוכת שנים שהחלה עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 יש להכריז עליהם כבעלי הנכס.

2.בין הצדדים נוהל הליך קודם בבית משפט השלום בחיפה בגדרו עתרה רשות הפיתוח לפינוי בני משפחת סעדי מהנכס. תביעה זו נדחתה מחמת התיישנות והצדדים חלוקים גם בשאלת נפקות ההכרעה בתביעת הפינוי על ההליכים בתובענות בבית משפט זה.

רקע

3.ברח' 11/246 בעיר העתיקה בעכו, מצוי מבנה מגורים בן שתי קומות. המבנה בנוי על חלקה, שאינה מוסדרת ורשומה בספר הנכסים של רשות מקרקעי ישראל, כנכס 246 בגוש 18011 (להלן: החלקה). במבנה המגורים שתי יחידות מאוכלסות; האחת בקומת הקרקע מושכרת בשכירות מוגנת, והשנייה מוחזקת על ידי בני הזוג תאופיק וג'מילה סעדי (להלן: סעדי). הדירה המוחזקת על ידי סעדי משתרעת על שתי הקומות ושטחה כ-122 מ"ר (להלן: הדירה) (אעיר כי בתשריט שהוגש על ידי רשות הפיתוח נרשם שטח גדול יותר כ- 137 מ"ר אולם בדיון בבית משפט השלום העיד המומחה כי השטח כ 122 מ"ר).

4.אין חולק כי סעדי מחזיקים בדירה במשך שנים רבות. עם זאת, טוענת רשות הפיתוח (להלן: גם: הרשות), כי סעדי פלשו לדירה שלא כדין, תחילה החזיקו רק בקומה הראשונה של הדירה, ולאחר מכן פלשו שלא כדין וסיפחו לדירתם גם את הקומה השנייה.

כאמור הצדדים חלוקים בשאלה למי מהם זכויות בעלות ביחידה בה מתגוררים סעדי. להלן אפרט את הגרסאות השונות.

גרסת רשות הפיתוח

5.בשנת 1950 חוקק חוק נכסי נפקדים, התש"י – 1950 אשר הקנה, בסעיף 4, לאפוטרופוס על נכסי נפקדים את נכסיהם של כל מי שהוגדר על פי החוק כנפקד. "נפקד" הוגדר בחוק כאדם שהחזיק נכסים בישראל אשר בתקופה שמיום 29/11/1947 ועד סיום מצב החירום, עזב את ישראל אל אחת הארצות, או באחת הנסיבות כמפורט בסעיף 1 לחוק נכסי נפקדים. על פי חוק נכסי נפקדים עוברות זכויות הבעלים בנכס נפקד לאפוטרופוס לנכסי נפקדים באופן אוטומטי ללא צורך בהליך הקניה כלשהו.

6.בשנת 1953 נערך ונחתם הסכם בין האפוטרופוס לנכסי נפקדים לבין רשות הפיתוח, תאגיד שהוקם על פי חוק רשות פיתוח (העברת נכסים), התש"י – 1950, להעברת כל נכסי הנפקדים שהוקנו לאפוטרופוס. ברשימת הנכסים שהועברו לרשות הפיתוח נכללה גם החלקה (ההסכם צורף כנספח "ד" להמרצת הפתיחה). רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי ישראל התקשרה עם עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, לצורך ניהול נכסיה ובהם ניהול הנכס שהוקם בחלקה (תעודה בדבר היות הנכס נכס נפקד והעברתו לרשות הפיתוח שהוצאה ביום 1/2/2011 צורפה כנספח "ג" להמרצת הפתיחה).

7.לגרסת רשות הפיתוח, עמידר, שניהלה את הנכס השכירה את שתי היחידות שנבנו בו בשכירות מוגנת. דירה אחת הושכרה למר מוסא אחמד ז"ל ועם פטירתו נותרה אשתו מוסא סיאהם לדיירת מוגנת (הסכם השכירות צורף כנספח "ח" להמרצת הפתיחה).

רשות הפיתוח מוסיפה וטוענת כי גם הדירה השנייה הושכרה על ידי עמידר למר גוארנה ז"ל ועם פטירתו החזיק בדירה בנו מוחמד גוארנה (תצהירו של מוחמד גוארנה צורף כחלק מנספח "ח" להמרצת הפתיחה). בשנת 1981 עזב מוחמד גוארנה את הדירה והיא ננטשה ונאטמה (אישור על ביצוע עבודת האיטום צורף כנספח "ט" להמרצת הפתיחה).