מממרגי ואח' נ' מיזם נדל"ן ש.א אור בע"מ ואח'

תביעה על סך 438,163 ₪ שהגישו התובעים, רוכשי דירה, כנגד הנתבעים – החברה הקבלנית (להלן גם: החברה או מיזם), היא הנתבעת 1, ובעל המניות בה, הוא הנתבע 2 (להלן גם: ישעיה).

בין הצדדים נכרת ביום 4.7.19 חוזה מכר לפיו התובעים ירכשו מהחברה דירה בפרוייקט בניה תמ"א בעיר כפר סבא (להלן: ההסכם), כאשר סעיף 9.1 להסכם העמיד את מועד המסירה ליום 30.10.19, אך בפועל התובעים קיבלו את החזקה בדירה ביום 14.10.20.

טענות הצדדים בתמצית

התובעים עותרים לקבלת פיצוי בגין האיחור במסירה לפיסעיף 5אלחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: חוק המכר או החוק) בסך של 117,900 ₪, וזאת בשל איחור של 11.5 חודשים במסירה). כמו כן הם תובעים פיצוי בגין ליקויי בניה על סך 247,000 ₪ (לפי חוות דעת הנדסית), פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 62,000 ₪ והחזר הוצאות על שכירת מכולה בסך 11,263 ₪.

התביעה הוגשה גם כנגד הנתבע 2, בטענה כי הוא עשה שימוש בנתבעת כדי לחמוק מאחריות אישית, וכי בשל תפקידו מוטלת עליו האחריות לתוצאות ולטיב הבניה.

טענת ההגנה של הנתבעים מבוססת על הסכם פשרה שנכרת בין הצדדים עובר למסירת החזקה בדירה לתובעים. הסכם זה כולל ויתור של התובעים על טענותיהם בגין איחור במסירת הדירה, וזאת כנגד ויתור של מיזם על דרישותיה הכספיות כלפי התובעים בגין האיחור בתשלומים על ידם. הנתבעים מוסיפים כי מכוח אותו הסכם פשרה, קוזזו לתובעים סכומים שהיו חייבים לנתבעת (סעיף 11 לכתב ההגנה). לגופו של עניין טוענת מיזם כי האיחור במסירת הדירה עמד על חודשים בודדים, נוכח האיחור בתשלומים ע"י התובעים אשר גרר מצדו, בהתאם להסכם, איחור במסירה, לצד נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בנתבעת אשר הובילו, אף הן, לעיכוב במסירה.

אשר לטענות בדבר קיומם של ליקויי בניה, טוענים הנתבעים כי הסכומים המבוקשים ע"י התובעים נופחו ללא היכר. הנתבעים מכחישים זכאותם של התובעים גם ליתר רכיבי הפיצוי הנדרש על ידם.

ובעניין התביעה האישית כנגד הנתבע 2, לטענת הנתבעים אין בפי התובעים טענה ממשית להתקשרות אישית בינם לבינו, ולא מתקיימות העילות המוכרות בדין להרמת מסך.