נגר נ' בלאגור ואח'

לפניי, מחד, תביעתה הכספית של התובעת כנגד הנתבעים, על הסך של 397,500 ₪, בגין פיצויים מוסכמים על הפרה נטענת של הסכם מכר מקרקעין שנכרת בין הצדדים ביום 11.1.2022 ודמי שכירות, ומאידך, תביעתם הנגדית של הנתבעים, על הסך של 200,000 ₪, בגין חלק מהפיצויים המוסכמים, בגין הפרה נטענת של אותו הסכם מכר מקרקעין.

תמצית הטענות בכתב התביעה

על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת, יחד עם בעלה לשעבר, מר יעקב נגר (להלן: "יעקב"), היו הבעלים והמחזיקים הבלעדיים של בית מגורים במיתר. לטענת התובעת, הבית נמכר לנתבעים בהתאם להסכם מכר מקרקעין מיום 11.1.2022. עוד נטען כי התובעת ויעקב גרושים, כאשר יעקב היה בעל מניות בחברה שנקלעה לחובות והדבר הוביל להליך חדלות פירעון בעניינו.

לפי גרסת התובעת, לאחר סילוק המשכנתא על הנכס, יתרת התמורה התחלקה בינה ובין יעקב שווה בשווה, כאשר חלקה של התובעת נועד להותיר לה כסף לתקופת שכירות של לפחות 5 שנים, ואילו חלקו של יעקב שימש לכיסוי חובות החברה ושולם ישירות לנאמן או לנושים. התובעת מציינת כי על רקע זה, היא התובעת בגין הפרת הסכם מכר המקרקעין.

התובעת טענה כי הנתבעים, לשיטתה, לא עמדו בהוראות ההסכם לעניין מועדי תשלום התמורה, וזאת על אף שקיבלו חזקה בנכס לבקשתם, זמן רב לפני מועד המסירה שנקבע בהסכם.

התובעת עתרה לחיובם של הנתבעים בפיצוי מוסכם בסך 307,500 ש"ח בגין הפרה יסודית של ההסכם, וזאת בהתאם לסעיף 12 להסכם המכר; וכן בסך 72,000 ש"ח עבור דמי שכירות לתקופה של שנה, המחושבים לפי שכ"ד חודשי של 6,000 ש"ח.

לטענת התובעת, כעולה מכתב תביעתה, הנתבעים תפסו חזקה בנכס שלא כדין, בניגוד להסכם וללא הסכמת המוכרים, שכן לא מילאו את חיוביהם לפי ההסכם ולא שילמו את מלוא התמורה.

התובעת פירטה כי הנתבעים המשיכו בכך גם לאחר דרישת בא כוח המוכרים דאז, שישלמו דמי שכירות עבור המגורים בנכס שטרם נרכש על ידם בפועל. התובעת הדגישה כי הערכת דמי השכירות החודשיים בסך 6,000 ש"ח נעשתה בחסר משמעותי ולטובת הנתבעים, וכי שכר הדירה עבור נכס מסוג זה ובמיקומו גבוה בהרבה, לדידה.

על פי הנטען בכתב התביעה, בין הצדדים נחתם הסכם מכר מקרקעין לרכישת בית מגורים, ובו נקבע כי הנתבעים ישלמו למוכרים סך של 3,075,000 ש"ח בחמש פעימות תשלום, החל מיום 11.1.2022.

התובעת טענה כי הוסכם שהתשלום הראשון ישולם במעמד חתימת ההסכם באמצעות שיק בנקאי ללשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, לצורך כיסוי חוב של יעקב וסילוק העיקול שהוטל בגינו, וכך אכן היה.