Philip Armand Grumbach נ' וינקלר ואח'

בפניי בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום שניתן בהחלטת בית המשפט ביום 28/7/16 ובמסגרתה גם בקשה לקבוע, כי ההמצאות שבוצעו למקום מגוריו של המבקש ולעסקו בשוויץ באוגוסט 2016, אינן מסירות כדין. המשיבים 1-2 (המשיבים) מבקשים בתשובתם, להכיר בהמצאות שבוצעו בארץ לידי בא כוח המבקש ולידי המבקש, עת זה שהה בישראל שלא לצורכי הליך זה, כמסירות כדין; וככל שבקשתם זו תידחה, מתנגדים הם לביטול היתר ההמצאה ומבקשים להכיר בהמצאות שבוצעו בחו"ל כהמצאות כדין.

בין היתר, מתעוררת השאלה האם יש להכיר בהמצאת כתב תביעה שבוצעה בדרך של תחבולה, עת זה נעטף יחד עם חבילת שוקולד שהונחה בחדר המלון של המבקש, ששהה בישראל שלא לצרכי הליך זה.

רקע כללי - הצדדים, התביעה הבקשה והשתלשלות ההליכים

1. המשיבים הגישו כנגד המבקש והמשיבות 3-4 לבקשה זו, תביעה למתן סעד הצהרתי שלפיו המשיב 1 (המשיב) באמצעות המשיבה 2 (המשיבה), הוא הבעלים של מניות בשתי חברות זרות, PLACIDO INVESTMENTS INC (פלסידו) ו- AINSBURY PROPERTIES LTD (איינסבורי) המאוגדות באיי הבתולה הבריטיים (להלן, שתיהן יחד: החברות); ולהורות לנתבעים (המבקש והמשיבות 3-4) לפעול לרישום המניות בהתאם; ולחילופין, להורות על מינוי כונס נכסים לצורך ביצוע הרישום. כן התבקש היתר לפיצול סעדים.

    

2. לפי טענת המשיב בתביעה ובבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, טרם פטירתו של מר סמי שמעון ז"ל (המנוח), הוא העניק למשיב 1% ממניותיו באיינסבורי וכן, 12.5% מן המניות בפלסידו (להן: כל המניות יחד, המניות). פלסידו היא חברת אחזקות המחזיקה אך ורק ביכין חקל, קבוצה שלה נכסי מקרקעין בישראל. הטענה היא שהמבקש - עו"ד שוויצרי שכיהן במועד הרלבנטי כדירקטור בחברות (וגם לעת הגשת התביעה) (להלן: המבקש) - הצהיר בפני המשיב, כי ניתנו לו ע"י המנוח הוראות להעברת המניות במסגרת פגישה שהתקיימה בישראל. לצורך כך אף יעץ המבקש למשיב להחזיק במניות באמצעות המשיבה, חברת מדף מבין החברות שהיו רשומות במשרדו של המבקש ופעל בכובעו כעו"ד לרישום מניות המשיבה ע"ש המשיב. בתצהיר מיום 25/12/13 שנחתם בישראל בפני עו"ד אורלי (נספח 1 לבקשה) הצהיר המבקש, כי החל לפעול לרישום המניות כאמור עוד בחיי המנוח ואולם מאחר ומצבה המשפטי של פלסידו לא היה תקין מבחינה תאגידית (עניין הרובץ אף הוא, לפי הטענה, לפתחו של המבקש), נמנעה או התעכבה השלמת הרישום בטרם פטירת המנוח. עוד טוען המשיב, כי לאחר שנפטר המנוח מונה מנהל עיזבון, שהתנגד להשלמת רישום המניות ע"ש המשיבים. בנסיבות אלה התחייבו גם המשיבות 3-4 התחייבות עצמאית ונפרדת, לפעול להשלמת רישום המניות על שם המשיבים. בישיבה משותפת שבה נכחו כל בעלי הדין לרבות המבקש, בישראל נחתם בפני נוטריון ישראלי כתב הוראות בלתי חוזרות מיום 8/11/2009, שבו הורו למבקש לפעול לרישום המניות. המבקש העיד על פגישה זו בתצהיר שעליו חתם ביום 24/7/15. המסמך נעשה בעצה אחת עם המבקש בישיבה האמורה ותוך שהמבקש התחייב ויצר מצג כלפי המשיב שיכבד את כתב ההוראות הבלתי חוזרות להעברת המניות; התחייבות שעליה סמכו המשיבים. לפי הטענה, הוראה זו למבקש לפעול לטובת השלמת רישום המניות והתחייבותו לפעול כך, שניתנו בישראל, הופרו אף הן ע"י המבקש.

    

3. בבקשה לביטול היתר ההמצאה טוען המבקש, כי לא התקיימו התנאים המצטברים למתן היתר המצאה וממילא ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתובענה זו. טענתו הבסיסית של המבקש היא להעדר עילה ולהעדר יריבות. לטענתו, התביעה עוסקת בפעולותיו בעת כהונתו כדירקטור בחברות, כאשר נטען כי התרשל בטיפול בהן או לא מילא אחר הוראותיהן של המשיבות 3-4. טענות אלה שמורות לחברות הזרות או למשיבות 3-4. ככל שנתן ייעוץ למשיב, הרי שהדבר נעשה בעת שהאחרון שימש בתפקידו בקבוצת יכין חקל, לפני פטירתו של המנוח. בין הצדדים כלל לא התקיימו יחסי עו"ד-לקוח. כמו כן, לא נקשר ביניהם כל הסכם או חוזה ולא הוצג כזה, עניין היורד גם לשורש עילת ההמצאה לפי תקנות 500(4) ו- 500(5); המבקש גם אינו צד דרוש להליך כאמור בתקנה 500(10). עוד ציין, כי כעת כלל איננו דירקטור בחברות, כך שגם אין לו כל יכולת לאכוף את ביצוע פסק הדין גם אם יינתן פסק דין כמבוקש.

    

4. עניינה של התביעה, אפוא, בעיקרה, באכיפת התחייבות נטענת להעברת מניות ע"ש המשיבים, תוך שכלפי המבקש מועלות (גם) טענות להפרת התחייבותו לבצע את העברת המניות. יש להדגיש, כי הסקירה לעיל היא על קצה המזלג, כנדרש לצורך הטיפול בבקשה שלפניי בלבד ואיננה כוללת, כמובן, את כל טענות הצדדים בתיק העיקרי או אף בבקשה זו.

    

5. טרם שהוגשה תביעה זו בישראל, הוגשה התביעה באנגליה, שם כפר המבקש בסמכותו בית המשפט האנגלי וטען כי הפורום הנאות לבירור התביעה בנוגע למניות המשיב הוא בישראל. זאת, בין היתר בשים לב לכך שעזבונו של המנוח מנוהל ע"י בית המשפט בישראל, שהוא המוסמך ליתן הוראות בעניין העיזבון, לרבות בעניין המניות. הטענה התקבלה תוך שבית המשפט האנגלי פסק, כי בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנכון לדון בתביעה. לאחר מכן, הוגשה תביעה זו במרץ 2016.