גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע (ע"ר) נ' בנק לאומי לישראל

לפני בקשה למתן צו שיאפשר למבקשת שימוש בחשבון הבנק שלה המנוהל אצל המשיב מאז שנת 2017, לאחר שהמשיב חסם את חשבונה כיוון ש"הפעילות בחשבון אינה תואמת את אופן ניהול הסיכונים של הבנק בעת הזו".

רקע בתמצית

המבקשת היא עמותת גישה – שמירה על הזכות לנוע (להלן גם: "העמותה" או "גישה"). כפי העולה מטענותיה, מדובר בעמותה שהוקמה בשנת 2005 הפועלת ללא כוונת רווח, ומטרתה המרכזית היא הגנה באמצעים משפטיים על חופש תנועה של פלסטינים, בעיקר תושבי רצועת עזה. בכלל זה העמותה פונה לרשויות בישראל, לרבות בעתירות לבתי המשפט, כדי לקבל היתרים עבור תושבי רצועת עזה לכניסה ויציאה מהרצועה למטרות שונות כגון לימודים, טיפול רפואי, השתתפות בטקסים וקיום קשרי מסחר. ההיתרים המבוקשים ניתנים על ידי הגורמים המוסמכים בישראל לאחר בדיקה ואישור. בנוסף, העמותה פועלת לקבלת מידע בנוגע לנושאים החיוניים לחיי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, דוגמת נתונים על אספקת חשמל ומי שתיה. העמותה פועלת באמצעות צוות של 23 עובדים, בשקיפות מלאה ובפיקוח של רשם העמותות – לרבות הגשת דוחות כפי הנדרש.

בשנת 2017 פתחה העמותה חשבון במשיב – בנק לאומי, סניף לב דיזנגוף (806), ובו היא מנהלת את כל כספיה העומדים על סך של כ-3.7 מיליון ₪.

כידוע, ביום 7.10.2023, "השבת השחורה", התעוררנו למתקפת טרור רצחנית המלווה במעשי זוועה שהכתב מתקשה להכיל – טבח מחריד, אונס אכזרי, רציחתם של כ-1,400 בני אדם, פציעתם של אלפים וחטיפתם של כ-240 אנשים, לרבות נשים, זקנים וטף. מאז מצויה המדינה במלחמה ברצועת עזה, במטרה להגן על עצמה ולמנוע פגיעה נוספת במדינה ובאזרחיה. גם המלחמה גובה למרבה הצער קורבנות נוספים, עת חיילים לוחמים במספר חזיתות ומגנים על גבולות המדינה בעוד העורף נתון למתקפת טילים ואיומים שונים. הימים אינם ימי שגרה.

ביום 17.10.2023, לאחר פרוץ המלחמה, ביקשה העמותה להעביר סך של כ-13,000 ₪ לחשבון בנק בגדה המערבית, שהמותב שלו הוא תושב עזה. הבנק סירב לבצע את ההעברה; בהמשך אותו חודש, עמותה גרמנית בשם Bischoefliches Hilfswerk MISEREOR ביקשה להעביר לגישה סך של כ-20,000 אירו עבור "Legal Support and Legal Aid for Palestinian Business Owners in Gaza". הבנק ביקש מגישה להבהיר את מהות ההעברה, וביום 19.10.23 הבהירה מנכ"לית גישה לבנק כי מדובר בארגון בישופים גרמני קתולי לשיתוף פעולה לפיתוח, והתרומה שלו מיועדת כולה למשכורות לעובדי גישה בישראל ועבודת הסברה משפטית וציבורית בארץ ובחו"ל והכספים אינם מועברים לעזה. להבהרה צורף ההסכם עם העמותה. הבנק לא אישר את ההעברה וביום 20.11.2023 מנכ"לית גישה ומנהל הכספים שלה הגיעו לפגישה בסניף הבנק וביקשו להשיב לעמותה הגרמנית את התרומה.

ביום 21.11.2023 בבוקר קיבלה גישה מכתב מהבנק המתוארך ליום 20.11.2023 לפיו "החל ממועד מכתבנו זה החשבון נחסם לפעילות". במכתב נטען כי הבנק ביצע "סקירה מעמיקה של הפעילות בחשבון" ו"לאחר בדיקה ע"י הגורמים המוסמכים בבנק באופן מעמיק ויסודי ... הוחלט לחסום את הפעילות בחשבון, בין השאר לנוכח פרסומים פומביים של העמותה ודובריה, אשר לכאורה נראה כי לא ננקטו אמצעים סבירים לאמת את דיוקן של הידיעות ועשויים לעלות לכדי פרסום שאינו נכון או הוגן, אינדיקציות בדבר תרומות למטרת סיוע לבעלי עסקים בעזה, ופעילות עם גורמים בסיכון גבוה לעניין הלבנת הון ומימון טרור".

ניסיונות המבקשת לבוא בדברים עם הבנק לביטול החלטת החסימה לא צלחו, ומכאן הבקשה לצו זמני והתביעה דנן בה התבקש להימנע מחסימת החשבון ולאפשר למבקשת לבצע בחשבון פעילות מכל סוג, ולמצער במסגרת הצו הזמני לאפשר פעולות מסוימות ובהן תשלום משכורות, תשלום דמי שכירות, תשלומי מסים וכיו"ב.

לטענת המבקשת, בנקים מעניקים ללקוחותיהם שירות חיוני, ועל הבנק הנטל להוכיח כי סירובו להעניק שירות הוא סירוב סביר – מה שלא נעשה במקרה דנן, משאין כל סיכון בפעילות החשבון לעניין הלבנות הון או מימון טרור, ובוודאי שאין כל הצדקה לחסימה גורפת של הפעילות בחשבון. נטען שמדובר בעמותה ותיקה המעניקה שירות משפטי לתושבי עזה ללא עלות, והיא אינה מעבירה כספים לעזה. נטען כי על המבקשת לשלם משכורות לעובדים, תשלום הפרשות סוציאליות, תשלום לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי, תשלום דמי שכירות עבור המשרדים, תשלום חשבונות שוטפים (מים, טלפון, ארנונה, חשמל, דמי ניהול), תשלום לספקים תושבי ישראל בעלי חשבונות בנק בישראל ומימון פעילות שוטפת – כספים שאם לא ישולמו במועד עלולים להציב את העמותה בפני טענות על הלנת שכר, הפרת הסכם שכירות, פגיעה ברציפות זכויות העובדים ואף לפגוע בשמה הטוב של המבקשת. נטען שלא ניתנה לעמותה התראה והזדמנות להפריך את הטענות נגדה, ושאף אם היה סיכון כלשהו בפעילות העמותה, הבנק נקט באמצעי הקיצוני ביותר המאיים על קיום העמותה ופוגע קשה בה ובעובדיה, וניתן היה למנוע את הסיכון באמצעים פוגעניים פחות ולא למנוע העברות כספים לחשבונות בנק בישראל, רשויות המדינה וכיו"ב.