ת"א 60638-05-12 ב' נ' אשקר (ח'ול) עבודות עפר ותשתיות בע"מ

זוהי בקשה מיום 26/10/14 לתיקון פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ועל יסוד כתב התביעה ביום 6/3/13, לפיו נפסק כי על המשיבה לשלם למבקש סך של 60,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

כעולה מכתב התביעה ופסק הדין, למעט החלטת המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה למבקש נכות זמנית מתאריך 14/11/07 ועד ליום 31/08/08, אין כל קביעה נוספת לעניין נכות זמנית או צמיתה של המבקש.

כעת, נטען בבקשה לתיקון פסק הדין, כי בידי המבקש מסמך של המוסד לביטוח לאומי לפיו נקבע למבקש נכות צמיתה בשיעור של 25% מיום 1/4/09, מסמך שייתכן ולא צורף לבקשה למתן פסק דין בהעדר. למען השלמת התמונה, אציין כי המסמך נושא תאריך מיום 18/2/14, תאריך מאוחר ליום פסק הדין. על יסוד מסמך זה, מבקש המבקש לתקן את פסק הדין לעניין הסכום שנפסק כנגד המשיבה.

בעניין הבקשה, ניתנה החלטה ביום 26/10/14, שעל המבקש להבהיר מהו הבסיס המשפטי להגשת הבקשה. בהבהרה שהוגשה אין ממש.

סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984 (להלן: "הסעיף") קובע כלהלן:

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה"

יוצא אפוא, שהתיקון המבוקש בפסק הדין, אינו נופל לגדרי הוראת הסעיף, לא לעניין סוגי הטעויות הנמנות בסעיף וגם לא לעניין המועד להגשת הבקשה, בקשה שלא הוגשה במועד הקבוע בסעיף.

משאין עסקינן בתיקון טעות מהסוג הנמנה על אלה בסעיף, והבקשה אינה עומדת בהוראות הדין, כאמור לעיל, נדחית הבקשה לתיקון פסק הדין.

משלא נדרשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.