פלדמן, וינוגרד ושות, משרד עו"ד נ' גמול יהוד בע"מ ואח'

בקשה לאישורו וביטולו של פסק בוררות שניתן על ידי כבוד הבורר עו"ד סורין גנות ביום 23.02.2025 אשר הורה על אכיפתו של הסכם הנושא את התאריך 11.06.2022, חייב את מבקשות הביטול לשלם למשיב סך של 3,200,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הורה למבקשות למסור דו"ח בדבר כספים שקיבלו או יקבלו , אף חייבן בהוצאות הבוררות בסך 53,000 ₪ בצירוף מע"מ ובשכר טרחת עורך דין בסך 160,000 ₪ בצירוף מע"מ.

1. החברה המבקשת 1 היא בעלת הזכויות במקרקעין הנמצאים בתחומי העיר יהוד מכוח הסכם פיתוח מול רשות מקרקעי ישראל שנת 2006 והמכונים "מתחם השלושה". החברה המבקשת 2 מחזיקה במניותיה של המבקשת 1 (שתיהן תיקראנה להלן בצוותא- גמול יהוד). לחברת האם של שתי החברות לעיל – גמול חברה להשקעות בע"מ (להלן- גמול השקעות) מונה נאמן. בעל המניות בגמול יהוד הוא רענן אלוני (להלן- אלוני) נגדו ניתן צו פתיחת הליכים במסגרת תיק חדל"פ בחודש מאי 2023. המשיב/מבקש האישור הוא שותפות עורכי דין אשר ייצגו את גמול יהוד במשך שנים לא מעטות עד שפוטרו על ידה (יקרא/ו להלן – משרד פלדמן או פלדמן)

2. לא אסקור את הרקע העסקי והמשפטי של גמול יהוד בכל הנוגע למקרקעי מתחם השלושה, נחוץ עבורו כרך נפרד, בהיותו רב מימדים הן בהיקף, הן בתקופה, והן במספר ההליכים המשפטיים, לרבות בוררות, שננקטו ועודם תלויים ועומדים במגוון ערכאות, אלא אסתפק באזכור אותם ההליכים הנדרשים ישירות להכרעה בבקשות האישר/ביטול שלפני.

3.ביום 06.11.2012 מכרה גמול יהוד את זכויותיה בפרויקט לחברה בשם י.ר – אחים עזרא חברה לבנין בע"מ (להלן- עזרא) בהסכם הקרוי "הסכם התמורות" ובשנים מאוחרות יותר, נוכח קשיים כספיים, נטלה הלוואות, בתיווכו של עו"ד פלדמן, מחברה בשם צרפתי צבי ושות' חברה לבנין וקבלנות בע"מ (להלן- צרפתי) בסכום כולל של 8,000,000 ש"ח בשני הסכמי הלוואה מהימים 04.09.2022 ו- 16.03.2023. גמול יהוד מנסה להתנער הן מהסכמיה עם עזרא והן מהסכמיה עם צרפתי ובסוגיה זו מתנהלים מספר הליכים בבית המשפט המחוזי מרכז.

4. לצד הסכסוך עם עזרא ועם צרפתי, מסוכסכת גמול יהוד גם עם פלדמן התובע ממנה גם את שכר הטרחה בגין ייצוגה המשפטי בעבר, לגביו כבר קיים פסק דין חלוט, גם את התמורה לפי הסכם שנערך בתקופה מאוחרת יותר ועוד ידובר בו להלן.בקליפת אגוז יאמר שפלדמן הגישו נגד גמול יהוד ונגד עזרא בשנת 2013 תביעה כספית על סך 7,780,310 ₪ בה דרשו שכר טרחה המגיע להם לטענתם בגין ייצוגה עד לפיטוריהם. תביעה זו הסתיימה בפסק דין חלקי לטובת פלדמן [תא (מרכז) 36194-09-13]. גם משרד פלדמן וגם גמול יהוד הגישו לבית המשפט העליון ערעורים על פסק הדין, ואלו הסתיימו בהסדר פשרה מיום 31.10.2018 שקיבל תוקף של פסק דין ביום 08.01.2019 (ע"א 1385/18 גמול יהוד נ' פלדמן, וינוגרד ושות', עו"ד). הפשרה כללה שלוש חלופות לתשלום שכר הטרחה במקרה שתביעת גמול יהוד לביטול הסכם התמורות עם עזרא תידחה: האחת, המשך הטיפול המשפטי על ידי פלדמן; השנייה, זכאות פלדמן לקבל "יחידת דיור אחת בשווי ממוצע יחידות הדיור שיועדו למפונים" במתחם, והשלישית, תשלום שווה ערך לדירה לעיל.(להלן- פסק הדין) פסק הדין הפך חלוט; תביעת גמול יהוד שהתנהלה בבוררות נדחתה; משרד פלדמן לא חזר ככל הנראה לייצג את גמול יהוד; אך התשלום נושא פסק הדין טרם שולם..

5. בין לבין נקלעו גמול יהוד ואלוני לקשיים כספיים. במסגרת בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי הנאמן לביצוע הסדר נושים לחברת גמול השקעות, בה עתר לביטול ההתקשרות עם עזראת (להלן- בקשה 65) נדרשה ערבות בנקאית לצורך קבלת סעד זמני נגד עזרא, וזו התאפשרה אודות לקשר שנוצר בין גמול יהוד לבין צרפתי, בתיווכו של עו"ד פלדמן, לפיו העמידה צרפתי לגמול יהוד הלוואה בסדר גודל של 8,000,000 ₪ בשני הסכמי הלוואה מהשנים 2022 ו-2023.

ההסכם מיום 11.06.2022

6. הולדתו של ההסכם הנושא תאריך 11.06.2022(להלן - ההסכם), המצוי במוקד הדיון, בשתי הלוואות לעיל, בהיות עו"ד פלדמן הגורם שיצר את הקשר בין גמול יהוד לבין צרפתי, ובדרישת התמורה שדרש עו"ד פלדמן בגין תווך זה. ההסכם מכריז על עצמו ככזה שנערך ביום 11.06.2022 בין גמול יהוד (שתי החברות) ואלוני כערב לבין "עורך דין מושיק פלדמן (האיש, במובחן מהמשרד -עו"ד פלדמן). בגוף ההסכם פורט הרקע לעריכתו: "והואיל ופלדמן הציע לגוף מסחרי אותו הוא מייצג להעמיד את הערבות ובתמורה לרכוש מגמול את זכויותיה במקרקעין ובפרויקט ככל שתבוטל ההתקשרות בין גמול לבין האחים עזרא...". עו"ד פלדמן התחייב תחת הכותרת "הצהרות הרוכש" כי "ככל שייקבע על ידי בית המשפט הדן בבקשה כי על הנאמן ל(ה)פקיד ערבות כספית כתנאי לקבלת סעד זמני... ייגרום פלדמן לכך שמי מלקחותיו (להלן: 'הרוכש') יעמיד את הערבות הנדרשת במועד ובסכום שייקבע..."וכך הוגדרה התמורה האמורה להשתלם לעו"ד פלדמן בגין יצירת הקשר האמור: "בתמורה, מתחייבת גמול בהתחייבות בלתי חוזרת... יתרת התקבולים שיתקבלו בידי גמול יתחלקו בין הצדדים (גמול מצד אחד ופלדמן) בחלקים שווים ביניהם" (סעיף 5.3). וכן , "לרוכש תינתן אפשרות לרכוש (75%) מן המקרקעין במחיר הצעה שתוגש לגמול בגין המקרקעין...." (סעיף 5.4)סעיף 7 להסכם נושא את הכותרת "בוררות", ולפיו: "בכל חילוקי דעות ו/או מחלוקת שיתגלעו בין הצדדים לעניין ביצוע ההסכם ו/או הפרתו, לרבות בכל האמור בחלוקת העיזבון ביניהם ו/או בכל דבר האמור בהסכם זה יימסרו להכרעה של בורר שזהותו תוסכם בין הצדדים. בהיעדר הסכמה, ימונה הבורר על ידי יו"ר מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין. הבורר יכהן כבורר יחיד (להלן: 'הבורר') והכרעתו תחייב את הצדדים לכל דבר ועניין". בסיפא להסכם, מתחת לכותרת "ולראיה באו הצדדים על החתום", מודפסים בצד ימין שמותיהם של גמול נדל"ן למגורים בע"מ, גמול יהוד בע"מ, ורענן אלוני, ומשמאלם, מודפסת המלה "הרוכש" ומעליה מתנוססת החותמת מ. פלדמן, עו"ד מס' רישיון 17319. כפי שנראה להלן, גמול יהוד טוענות שהחתימות הנחזות להיות חתימתן על ההסכם מזוייפות.

הבוררות

7. בעקבות פניית משרד פלדמן ללשכת עורכי הדין, שלא נסתר שהעתק ממנה לא הועבר בזמן אמת לגמול יהוד, מונה עו"ד סורין גנות כבורר.משרד פלדמן הגיש לבורר נגד גמול יהוד תביעה כספית (על סך 22,000,000 ₪) בה עתר לסעדים הבאים: סך של 2,700,000 מכוח פסק דין שניתן בע"א 1385/18, המוזכר בסעיף 4 לעיל) המשקף את ערכה של דירה ממוצעת; צו לאכיפת ההסכם מיום 11.06.2022, ולחלופין סך של 20,000,000 ₪ - התמורה המוערכת הצפויה לפי ההסכם; וכן חיוב המשיבה 1 למסור דו"ח בדבר הכספים אותם קיבלה ותקבל מעזרא. גמול יהוד לא התייצבו לבוררות, גם לא הגישו כתב הגנה, אלא הודיעו לבורר באמצעות בא-כוחם כי הם כופרים בסמכותו, כי מעולם לא הסכימו למינויו כבורר, כי ההסכם הכולל את תנית הבוררות הוא מזויף, וכי היה ויינתן פסק בוררות "הרי שמכוח סעיף 24 לחוק הבוררות מרשתי תדרוש לבטלו מאחר ולא היה מעולם הסכם בוררות בתוקף וכן על פי כל דין" (מכתב עו"ד שי שמש מיום 26.11.2024 בנוסף לדוא"ל בתוכן דומה ששלח לבורר מיום 18.09.2024)

פסק הבוררות

8. בפסק הבוררות שניתן ביום 23.02.2025 חויבה גמול יהוד:

1. לשלם לפלדמן סך של 3,200,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית – המשקף את שכר הטרחה שנפסק לטובת פלדמן בפסק דין;

2. צו ל"אכיפת ההסכם בין הצדדים מיום 11.6.2022"

3. למסור לפלדמן "דו"ח מאומת בידי רו"ח בדבר הכספים אותם קיבלה ותקבל הנתבעת 1 מהאחים עזרא עד למועד השלמת קבלת התמורות..."

   כן חויבו גמול יהוד בהוצאות הבוררות בסך 53,100 ₪ פלוס מע"מ ובסך 160,000 ₪ פלוס מע"מ בגין שכר טרחת עורך דין.

    

   הבקשה לביטול פסק בוררות

   9. בקשת הביטול נסמכת על עילות הביטול שבסעיפים 24(1), 24(2) 24(3) ו- 24(9) לחוק הבוררות, ובה נטען להיעדר הסכם בוררות בר תוקף; כי הבורר נתמנה שלא כדין; כי הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות, וכי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור.

   גמול יהוד טוענות כי מעולם לא חתמו על ההסכם מיום 11.06.2022; כי החתימה הנחזית להיות חתימתן הינה מזויפת; כי החתימה לא נושאת את חותמות החברה; כי "אף בעין בלתי מזוינת ניתן למצוא הבדלים רבים בין חתימות מאושרות של מר אלוני לחתימה הנחזית על גבי המסמך..."; כי במכוון פלדמן לא המציאו לגמול יהוד את הבקשה למינוי בורר שנשלחה ללשכת עורכי הדין באופן חד צדדי וביצעו "מחטף" במינוי הבורר; כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור משפלדמן, בהיותו בא-כוחן, "הפשיט" את גמול יהוד מזכויותיהן וגזר לעצמו 50% מרווחיהן, תוך כדי הפרת חובת האמון, רק בעבור חלקו בתיווך בינן לבין צרפתי במסגרת מתן ההלוואות; כי פלדמן הפרו את חובת הנאמנות ושעה שייצגו את גמול "ניצלו את מעמדם, את האמון שניתן בהם, את פערי הכוחות ומתוך היכרות עם פגיעותה ומצוקתה של המבקשת 1"; העדיפו את האינטרס שלהם ושל צרפתי על פני טובת גמול יהוד. כן נטען כי לאור טענת הזיוף "על הבורר היה לעצור את ההליך ולא לקיימו...".

   בקשת הביטול נתמכת בתצהירו של מנכ"ל גמול יהוד מר שי שלמה הגורס כי לגמול יהוד נודע על מינוי הבורר רק בדיעבד, כי ההסכם מיום 11.06.2022 "אינו חתום על ידן, ממילא גם אינו נושא את חותמן ולא יכול לחייבן כי הוא זויף, כך ממש"; כי "הוגשה תלונה למשטרת ישראל בגין זיופו של אותו מסמך"; כי גמול יהוד לא יודעות של מי החתימות על אותו המסמך; כי בגין אותן הלוואות שקיבלה מצרפתי בסך 8,000,000 ₪ פלדמן כבר "שלשלו לכיסם" סך של 2,000,0000 ₪; וכי ההסכם אף פסול משלא קיבל את אישור הנאמן כמותנה בו.

   בקשת הביטול נתמכת גם בתצהירו של רענן אלוני, לפיו הוא מצהיר כי "המסמך המזויף אינו נושא חותמות החברות ולא את חתימתי וגם לא נתתי הסכמתי לו".

    

   התשובה

   10.ברישא לתשובה מדמים פלדמן את אלוני, בעל השליטה בגמול יהוד, לעקרב מהמשל המפורסם העוקץ את הצפרדע המשיטה אותו אל עבר צדו השני של הנהר, וכמו הצפרדע כך גם פלדמן נפלו "קורבן להתנהגות נפסדת זו".

   פלדמן מדגישים את האופי השלילי של אלוני ושל גמול יהוד ש"נוהגות להפר הסכמים פעם אחר פעם והכל במטרה לקבל כספים". כך נהגו עם עזרא, כך נהגו עם צרפתי, הכל "מאחורי גבו של הנאמן" וכך הן נוהגות גם כלפי פלדמן, אף מפנים להחלטה בבקשה 65 בתיק הפירוק (פר"ק 55200-01-17, מחוזי ת"א) מיום 12.02.23 שם מתואר אלוני כעד בלתי אמין שלא ניתן לסמוך על עדותו.

   נטען כי לאחר שפלדמן הצילו את גמול יהוד והשיגו עבורה "את מבוקשם - כספים שיאפשרו להם להמשיך ולהתקיים", משרק בזכות ההלוואות שקיבלו מצרפתי יכלו להעמיד את הערובה שנדרשה לקבלת צו מניעה נגד עזרא, נהגו גמול יהוד כלפיהם בכפיות טובה והתנערו מההסכם עליו חתם אלוני ביום 11.06.2022.

   עוד נטען כי לולא נחתם ההסכם גמול יהוד לא היו מעבירות לפלדמן 2,000,000 ₪ מתוך הסך 8,000,000 ₪ שקיבלו כהלוואה מצרפתי, אף לא היו חותמות ביום 24.03.2023 חתימת אישור על המכתב שנשלח להן ע"י פלדמן.

   על הטענה המרכזית שבפי גמול יהוד לפיה כלל לא חתמו על ההסכם, משיב עו"ד פלדמן בתצהירו: "ההסכם מיום 11.6.2022 נחתם על ידי אלוני במהלך פגישה איתי" ולפיו "המבקשות אישרו את תוקפו של ההסכם בעת שחתמו על מכתב המשיבה בצירוף חותמת המבקשת 1 ביום 24.3.2023..." ועתה "טוענות הן בעלמא טענת זיוף ללא תימוכין או ראיה לכך"

   הדיון בבית המשפט

   11.פלדמן ויתרו על חקירתו של המצהיר שי שלמה, אף על חקירת אלוני.

   עו"ד פלדמן נחקר ארוכות על תצהירו בישיבה שהתקיימה ביום 28.09.25.

   בישיבה נוספת שהתקיימה ביום 15.01.2026 סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיה בעל פה, והדיון הוקלט. \

    

4. דיון והכרעה

   12.טרם אכנס לעובי הקורה אדגיש כי חרף התוצאה שתוצג להלן אין למצוא דופי בהתנהלות הבורר, שמצא עצמו מנהל הליך בוררות במעמד צד אחד, עת גמול יהוד כפרה בסמכותו גם בתוקף מינויו כבורר, לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיוני הבוררות חרף זימונה וחרף ההתראות שקיבלה באשר לתוצאת אי התייצבותה.

   טענה לזיוף הסכם הבוררות וכפירה בסמכות הבורר הנשמעת מפי נתבע אינה אמורה לרפות את ידיו של בורר ולהניאו מלשמש בתפקידו זה. אם הנתבע אינו מתייצב לדיון, ואף אינו מגיש לבית המשפט הליך בסוגיית הסמכות בהתאם להלכת פלסיו נכסים (רע"א 4146/23 פלסיו נכסים בע"מ נ' פדלון בניין והשקעות) - רשאי הבורר "לדון בסכסוך בהעדרו" אף "לפסוק בסכסוך בהעדרו", כפי הוראת סעיף 15 לחוק הבוררות.

   עם זאת, האמור לעיל, קרי, הימנעות מהתייצבות בבוררות, גם הימנעות מהגשת תביעה בעניין סמכות, אינם חוסמים את הנתבע הטוען להיעדר הסכם בוררות, להגיש אחרימתן פסק הבוררות בקשה לביטולו בעילת היעדר הסכם בוררות וסמכות. הגשת תביעה לבימ"ש בנושא הסמכות טרם מתן פסק הבוררות בהתאם להלכת פלסיו היא זכות המתירה להגיש את התביעה מבלי להמתין לסיום הבוררות, אך היא אינה בגדר חובה.

   והערה נוספת- פסק הדין יעסוק בשאלת קיומו של הסכם בוררות ובסוגיית סמכות הבורר, במובחן מעיסוק בסכסוך היסוד, קרי, בשאלת קיומה של הסכמה בין גמול יהוד לבין פלדמן להעביר לפלדמן 50% מרווחי גמול יהוד אם כדמי תיווך ואם כ"רוכש", ותוקפה.

   13.ואפתח בטענת היעדר הסכם בוררות.

   אין צורך להכביר מילים בדבר עקרון-העל לפיו קונה הבורר את סמכותו מהסכמת הצדדים. "הסכם בוררות" – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד..." - סעיף ההגדרות בחוק הבוררות.

   אקדים מסקנה לדיון ואומר כי נותר אצלי ספק בשאלת קיומו של הסכם בוררות בר תוקף.

   בקשת הביטול התמקדה בטענת היעדר הסכם בוררות ונסמכה כאמור לעיל על תצהיריהם של שי שלמה - המנכ"ל, ושל רענן אלוני – בעל המניות, שהצהירו באופן נחרץ כי לא חתמו על ההסכם, כי לא ידוע להם מי חתם את החתימות בשמם, וכי מדובר בחתימות מזויפות.

   חרף הטענה החמורה לעיל, חרף ההתייעצות בין עו"ד פלדמן לפרקליטו שקדמה להודעת הוויתור, וחרף דברי בית המשפט לפיהם הוא מבין "שעוה"ד מודעים לכל המשמעויות" (שורה 23, עמוד 2, פרוטוקול מיום 28.09.2025) הודיע בא כוחו של פלדמן שהוא מוותר על חקירת שני המצהירים לעיל.

   בית המשפט התבקש להסיק את חוסר מהימנותם של שני המצהירים מהתנהלותם המתאפיינת בהפרת הסכמים, גם מול הנאמן בפעילות מאחורי גבו, גם מול עזרא, וגם מול צרפתי, וללמוד על אופיים מהחלטת ביהמ"ש של פירוק בבקשה 65 בה נאמר כי אלוני הוא עד בלתי אמין שלא ניתן לסמוך על עדותו.

   בהחלטה 65 אכן ציין כבוד השופט חגי ברנר כי "... אלוני לא העיד אמת בנוגע לחובות הנטענים כאשר כפר באמיתותם..." (סעיף 16 להחלטה) וכי מהימנותו מוטלת בספק (סעיף 95 להחלטה), אלא שבית משפט זה אינו יכול לקבוע ממצאי מהימנות המתבססים על התרשמותו של מותב אחר בתיק אחר. עד שלא העיד אמת בהליך אחד, יכול, תאורטית, לדבר אמת בהליך שני.

   מכל מקום, הערות כבוד השופט ברנר בבקשה 65 מתייחסות רק לאלוני ולא לשי שלמה, שתצהירו לא עבר כלל בכור ההיתוך של החקירה הנגדית, וממילא לא נסתר.

   14.אמת, הרושם העולה משפע המסמכים וכתבי בית דין שהוגשו לבית המשפט ביחס לאלוני הוא אכן לא מחמיא, בלשון המעטה, הוא שוכר ומפטר עורכי דין, מבטיח הרים וגבעות ולא מקיים, צובר חובות ומתנער מהם, אלא שכאמור לא די ברושם זה כדי למוטט את טענת הזיוף, עת פלדמן בחרו בהחלטה מושכלת להימנע מלחקור אותם בחקירה נגדית, אף שנכחו באולם, כשההימנעות אומרת "דרשני".

   להימנעות מחקירה מצטרפים סימני שאלה מדאיגים בנוגע להסכם המדובר.

   1. הוברר כי התאריך המופיע על ההסכם חל בשבת, יום לא שגרתי לחתימת הסכמים מסחריים לא דחופים, והתירוץ היחיד שניתן לכך ע"י עו"ד פלדמן הוא שההסכם נחתם בביתו ("אצלי בבית") (שורה 5, עמוד 3, פרוטוקול מיום 28.09.2025).

       

   2. עו"ד פלדמן העיד ש"לרענן ולגמול היה עו"ד באותה תקופה, הוא התייעץ איתו. העתקים מההסכם הועברו אליו. אינני זוכר את שמו... אבל גמול יוצגה... היו תיקונים" (שורה 12, עמוד 4, שורה 6, עמוד 5, פרוטוקול מיום 28.09.2025).

      ניתן היה להפריך בנקל את התנערות גמול יהוד מההסכם על דרך הצגת הטיוטות שקדמו לו או על דרך זימונו לעדות של עוה"ד שעל פי הנטען בדק את הטיוטות. אלא שטיוטות לא הוצגו (עו"ד פלדמן- "לא ראיתי לנכון לצרף טיוטות הגם שהיו") (שורה 13, עמוד 3, פרוטוקול מיום 28.09.2025), וגם עוה"ד שעל פי הנטען ייצג את אלוני ואת גמול יהוד לא זומן לעדות.

      הנה כי כן, הימנעות נוספת הגוררת אחריה תהיה נוספת. אין צורך להכביר מילים בדבר הכלל הראייתי שעניינו בהימנעות מהבאת ראיות המצויות בשליטת הצד הנמנע.

       

      1. בהסכם מתחייב עו"ד פלדמן לקשר את גמול יהוד עם "גוף מסחרי" מקרב לקוחותיו ששמו לא נחשף ושעו"ד פלדמן התחייב לאתרו. כך: "והואיל ופלדמן הציע לגוף מסחרי אותו הוא מייצג להעמיד את הערבות ובתמורה לרכוש מגמול את זכויותיה במקרקעין ובפרויקט... ייגרום פלדמן לכך שמי מלקחותיו (להלן: 'הרוכש') יעמיד את הערבות הנדרשת במועד ובסכום שייקבע...". אלא שבמהלך חקירתו של עו"ד פלדמן הוברר כי בתאריך הנקוב בהסכם כבר הייתה ידועה לגמול יהוד זהותו של ה"גוף המסחרי" שאמור לסייע לה, ושמדובר בצרפתי., וכי צרפתי כבר התחייב כלפי הנאמן להפקיד את הערבות הנדרשת. בהסכם ההלוואה הראשון שנחתם בין גמול יהוד לבין צרפתי מיום 04.09.2022 (נספח י' לבקשת האישור), צויין בסעיף ההגדרות שבו (בעמוד השני להסכם): 'הסכם הנאמן' - הסכם מיום 9.6.2022 בין הנאמן לבין צרפתי...בקשר עם העמדת ערבות לקופת ההסדר...", קרי עוד קודם ליום 11.6.22. תשובת עו"ד פלדמן לשאלה הכיצד הייתה "אני לא יכול להסביר את התאריכים" (שורה 18, עמוד 9, פרוטוקול מיום 28.09.2025).

          

      2. בהסכם יש גם בלבול לא מוסבר בין עו"ד פלדמן האיש - המבטיח לעצמו דמי תווך בגין יצירת הקשר עם צרפתי, לבין הרוכש שהוא לכאורה צרפתי אבל זהותו נותרת עלומה. כותרת ההסכם מכריזה כי ההסכם נערך בין גמול יהוד ואלוני לבין עו"ד פלדמן האיש "(להלן: 'פלדמן')", ובסעיף 4 להסכם מוגדר אותו "מי מלקוחותיו" כ"רוכש" – "(להלן: 'הרוכש')". עם זאת, בסיפא להסכם, במקום המיועד לחתימה "ולראיה באו הצדדים על החתום", מודפס לצד שמותיהם של גמול יהוד ההיגד "הרוכש" שמעליו מתנוססת לא אחרת מאשר החותמת של עו"ד פלדמן ועליה חתימתו. עו"ד פלדמן לא טען שמדובר בטעות הדפסה , כמו שטען בא כוחו בסיכומים, אלא אישר שהוא הוא הרוכש "אני רוכש את הגוף שנקרא גמול יהוד", בא כוחו לעומת זאת טען כי מדובר ב"טעות סופר".

          

      3. מעל החתימות הידניות הנחזות להיות חתימות גמול יהוד אין חותמת, עת חתימת עו"ד פלדמן לוותה בהטבעת החותמת שלו; גם אין פרוטוקול מורשה חתימה בניגוד לאופן חתימת מסמכים אחרים ע"י גמול יהוד, כמו למשל חתימתן על מכתב פלדמן מיום 16.04.2023

          

      4. קיים שוני חזותי בולט לעין בלתי מקצועית בין חתימתו הלא מוכחשת של אלוני על מסמכים אחרים לבין החתימות המיוחסות לאלוני על ההסכם הנראות כמעין איקסים גדולים.

          

         אכן קיימת אפשרות תאורטית כי ההסכם נוסח כפי שנוסח במכוון, וכי אלוני חתם על ההסכם בחתימות שונות מהרגיל, גם זאת במכוון, רק על מנת שלאחר שיקבל את ההלוואות, יוכל להתכחש להן, אבל לתרחיש כזה דרושות ראיות – ואלו אינן בנמצא בתיק.

         15.פלדמן, ער לקשיים לעיל, משליך יהבו על חתימת גמול יהוד מיום 23.04.2023 על מכתב משרד פלדמן מיום 16.04.2023 ורואה בה ראיה ניצחת לכך שאלוני חתם גם על ההסכם מיום 11.06.2022.

         אינני סבורה כך.

         המכתב המדובר עוסק ב"הנדון" -"הסכמי הלוואה מימים 4.9.22 ו- 16.3.23"

         נושא המכתב הוא הסכמי ההלוואה, במיקוד על הסך של 2,000,000 ש"ח (1,000,000ש"ח X 2) שגזרו פלדמן מתוך ההלוואות בסך כולל של 8,000,000 ₪ שהעמיד צרפתי לגמול יהוד, ולפי האמור בו פלדמן מתחייב כי ככל שהסכומים שקיבלו גמול יהוד מצרפתי ייחשבו כהלוואה ו"ככל שתדרשו להשיב את ההלוואות, אנו נשיב לכם על דרך העברתם ישירות לצרפתי, את כספי ההלוואה בסך 2,000,000 (שני מליון) ₪ שקיבלנו מכם".

         וכאן מגיע הקטע החשוב של המכתב, אותו התבקשו גמול יהוד לאשר, ולפיו: "ככל שלא יתקיימו התנאים להשבת הלוואות גמול לצרפתי, כי אז לא נידרש להשיב את ההלוואות לכם. ההלוואה תפרע במועד בו יתקיימו התנאים בהם יהפכו הכספים שנתקבלו מצרפתי לכספי תמורה ויחדלו להחשב כהלוואה... יהפכו כספי ההלוואה שנתקבלו מכם לשכר טרחה..."

         את האמור לעיל, קרי, הפטר מהשבה על דרך הפיכת ההלוואה לתמורה ולשכר טרחה, התבקשו גמול יהוד לאשר: "אנא אשרו את האמור בשולי מכתבנו". בשולי המכתב אכן כבר הופיע הנוסח המודפס מראש והמוכן לחתימה "אני הח"מ , גמול יהוד בע"מ, מאשרת את האמור לעיל", שגמול יהוד לא מכחישות חתימתן עליו.

         גמול יהוד כלל לא התבקשה לאשר את ההסכם מיום 11.06.2022 או את חתימתם עליו, הוא כלל לא מוזכר במכתב, כי אם את ההסדר לגבי הסך של 2,000,000 ₪ לפיו פלדמן יופטר מהשבתו וייחשב כשכר טרחה. אמנם במכתב צויין כי "אנו נהא זכאים לקבל מכם כשכר טרחה כנקוב בהסכם בנינו" אך ללא כל הפניה להסכם בכתב כלשהו, ביחוד לא דווקא להסכם מתאריך 11.06.22. לו הייתה כוונה להפנות להסכם זה ולאשרו בעקיפין, מה מנע מפלדמן, שניסח את המכתב, לציין אותו במפורש?

         מעבר לכך יש גם שוני בין שני המסמכים: בהסכם 11.06.2022 התשלום לפלדמן הוא בגין התווך בין גמול יהוד לצרפתי שעה שבהסדר נושא המכתב התשלום המדובר מתייחס להלוואה בסך 2,000,000 ₪ שקבל פלדמן, וכן, במכתב האמור מדובר על הסכמה כלשהי לתשלום של "שיעור" כלשהו שנותר בגדר נעלם, עת במסמך מיום 11.06.2022 מדובר על מחצית " בחלקים שווים ביניהם".

         אני דוחה את הטענה לפיה חתימת גמול יהוד על המכתב מיום 23.04.2023 מהווה ראיה לחתימה גם על ההסכם מיום 11.06.22, ולא השתכנעי לקיומו של חוט המקשר ישירות בין השניים. אף שגמול יהוד הן מבקשות הביטול, נטל ההוכחה, בהינתן הכחשת חתימתן על מסמך, מוטל על הטוען לקיומו של הסכם בוררות. משפלדמן, שהוא עורך הדין, ערבב בין ייעוץ משפטי, בין עסקי תווך, בין הלוואות ובין רכישות, הכל בניסוחים פתלתלים – לא ילין אלא על עצמו בלבד.

         16.לאור מסקנתי לעיל בדבר אי הוכחת קיומו של הסכם בוררות, איני נדרשת לדון בטענה הנוספת של גמול יהוד לפיה הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות, הגם שאינה קלוטה מהאוויר: סעיף הבוררות בהסכם מיום 11.06.22 הוא בין גמול יהוד לעו"ד פלדמן הפרט בעוד שפסק הבוררות הוא עם השותפות; בעוד ההסכם מיום 11.06.22 מסדיר את התמורה בגין יצירת הקשר עם צרפתי וסעיף הבוררות שבו חל על "ביצוע ההסכם ו/או הפרתו... ו/או בכל דבר האמור בהסכם זה....", מכריע פסק הבוררות גם בסוגיית חוב שכר טרחה בגין העבר שכבר הוכרעה בפסק דין חלוט שניתן לממשו לכאורה בלשכת ההוצאה לפועל; פסק הבוררות שותק שתיקה רועמת ביחס לסך של 2,000,000 ₪ שפלדמן כבר נטל מכספי ההלוואה.

         17.גם אם העתירה לביטול פסק הבוררות הייתה נדחית, "אין הדבר מוביל מניה וביה לאישורו" (רעא 4479/19 מוחמד בורקאן נ מוסא אבראהים מהלווס, פסקה 18). לא הייתי מאשרת את פסק הבוררות נוכח כל שפורט לעיל, מה גם שלו אושר ממילא הייתה נדרשת התדיינות נוספת משהצדדים גמול יהוד, עזרא וצרפתי עודם מתדיינים בנוגע לזכויות בפרויקט.

         הטענה לפיה פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור בהיותו מאשר פגיעה בחובת האמון של עו"ד כלפי לקוחו, ובהיותו מזכה את עורך הדין במחצית מרווחי החברה רק בעבור יצירת קשר עם משקיע- תצטרך להתברר לגופה באכסניה המתאימה,

         17.התוצאה היא שאני מבטלת את פסק הבוררות נושא ההליך.

         משלא הכרעתי בסכסוך לגופו, אין פסק הדין פוגע בזכות עו"ד פלדמן ו/או השותפות לתבוע את הנדרש על ידם בבית המשפט.

         משגמול יהוד יכלו לייתר את ההליך בבית המשפט על דרך הגשת תביעה מתאימה בנושא הסמכות, אינני מזכה אותן בהוצאות.

         ניתן היום, ז' שבט תשפ"ו, 25 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.