ש. נחמיאס נכסים והשקעות בע"מ ואח' נ' מגן

לפניי תביעה לפינוי דייר מוגן על יסוד עילה לפי סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972.

1. בקרן הרחובות הרצל ורוטשילד בתל-אביב נמצא מבנה, שבקומת הקרקע שלו מצויות חנויות. התובעים (או מי מהם) (התובעת 1 – להלן "התובעת"; התובע 2 – להלן "התובע"), כך בהתאם לנטען, באים בגדר "בעל בית", כהגדרת ביטוי זה בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן – "החוק"). הנתבע מפעיל במקום חנות בגדים. אין מחלוקת שהוא בא בגדר "דייר", כהגדרת הביטוי בחוק.

    

2. ביום 31.5.2012 הגישו התובעים תביעה לפינוי הנתבע, על יסוד הטענה לפיה ביום 28.6.2011 התקבל היתר בנייה לשינוי יעוד בשתי קומות הבניין, ממסחר ומשרדים לגלריה. נטען כי ביצוע ההנחיות הקבועות בהיתר מחייב להרוס את המושכר ולערוך בו שינוי ניכר, באופן המקים עילת פינוי לפי סעיף 131(10) לחוק, שלפיו:

    

   "בעל הבית רוצה להרוס את המושכר או את הבניין שבו נמצא המושכר כדי להקים במקומו בנין אחר, או לשנות את המושכר שינוי ניכר או לתקנו תיקון יסודי, וקיבל את רישיון הבניה הדרוש לכך, והודיע לדייר בכתב על נכונותו להעמיד לרשותו סידור חלוף".

    

3. התובעים טוענים כי התקיימו כל התנאים להורות על פינוי הנתבע מהנכס (קבלת היתר בנייה, שמאפשר שינוי ניכר של המושכר, והסכמה להעמדת סידור חלוף; כיום – תשלום דמי פינוי). הנתבע העלה טענות הנוגעות להיתר, הוא טען שאין איסור להפעיל במקום – לאחר הבנייה – עסק למכירת בגדים, וכן הועלו טענות במישור דמי הפינוי, אם ייקבע שעליו להתפנות ושלא ניתן להוסיף ולהפעיל חנות במקום לאחר הבנייה. אלו עיקרי טענות הצדדים לגופם של דברים. במועד מאוחר יותר, בפתח ישיבת ההוכחות, העלה הנתבע טענה נוספת, לפיה יש להורות על דחיית התביעה מחמת היעדר יריבות. שני הצדדים התייחסו בסיכומיהם לסוגיה.

4. בעיקרם של דברים, במסגרת טענת היעדר היריבות טוען הנתבע שכיום התובעים אינם בבחינת "בעל הבית", שכן הם מכרו את זכויותיהם לצד שלישי – תדהר מגדל רוטשילד בע"מ (להלן – "תדהר"). לדידם של התובעים, דין טענת היעדר היריבות להידחות: נטען כי בכתב ההגנה אישר הנתבע כי התובעת היא בעלת הנכס; אשר לתובע – הוא עצמו זכאי לדרוש את פינוי הנתבע עם רישומו כבעלים, ולמצער בהיותו חליף של בעלת הבית (התובעת), בשל העובדה שהוא גובה בפועל את דמי השכירות; נטען כי אין חשיבות לעובדה שהתובע ערך הסכמים שונים עם תדהר בנוגע לזכויותיו בנכס (סעיף 47 לכתב הסיכומים מטעם התובעים); כן נטען לחוסר תום לב מצד הנתבע, בעצם העלאת הטענה בפתח ישיבת ההוכחות.

    

5. אם התובעים אינם בבחינת "בעל בית", הם אינם מוסמכים לדרוש את פינוי הנתבע, הדייר המוגן, מהמושכר. לא נטען אחרת. יש להכריע אפוא בשאלה אם התובעים באים בגדר "בעל בית" אם לאו. אם הם אינם עולים כדי "בעל בית", דין התביעה להידחות. אם הם משמשים "בעל בית", יש לדון ביתר הטענות לגופם של דברים.

    

   הדין