ת"א 57441-12-14 כץ ואח' נ' ב.נ.ב.ר יעל הנדסה בע"מ ואח'

לפני תביעה לאכיפת חוזה וכן תשלום פיצוי בסך של 1,509,520 ₪, בגין הפרת נטענת של הסכם שנכרת בין הצדדים.

התובעים, בעלי דירה בבניין ברחוב נחמני xx, בתל אביב (להלן: "הדירה"), התקשרו בשני הסכמים עם הנתבעת 1, חברה שעיסוקה בנייה (להלן: "הנתבעת").

ההסכם השני בזמן, נחתם ביום 31.3.2010, בין כלל בעלי הדירות בבניין (להלן: "בעלי הדירות"), לרבות התובעים, לבין הנתבעת, הוא הסכם תמ"א 38 ולפיו רכשה הנתבעת את זכויות הבנייה על גג הבניין, על מנת לבנות עליו שתי יחידות דיור, בתמורה לחיזוק ושיפוץ הבניין, הרחבת חלק מהדירות, התקנת מעלית ועוד, וכן תשלום דמי איזון בין בעלי הדירות (להלן: "הסכם התמ"א").

ההסכם הראשון בזמן, הוא הסכם מיום 23.12.2009 שהוכתר בכותרת "תוספת להסכם" ונכרת בין התובעים לנתבעת (להלן: "התוספת להסכם").

הנתבע 3, שמואל מרגלית, והנתבע 4, יוסף בן שלוש, חתמו על ערבות אישית להתחייבויות הנתבעת כלפי התובעים עפ"י התוספת (להלן: "הערבים").

ביחס לנתבע 2, מר חיים קליין, לא מציינים התובעים כל עילת תביעה. מר קליין חתום כצד על הסכם התמ"א אך לא על התוספת להסכם. אולם, מאחר ולטענת התובעים התוספת להסכם נכרתה מתוך כוונה שלא לקיים אותה, אלא אך ורק על מנת לפתות את התובעים להסכים להקשר עם הנתבעים בהסכם התמ"א, ומאחר ומר קליין הוא צד להסכם התמ"א, ולא הועלתה כל טענה מטעם התובעים כי יש לסלק נגדו את התביעה בהיעדר עילה, תידון התביעה נגדו בהתאם לכלל ההתחייבויות של הנתבעים כלפי התובעים.