ת"א 57011-12-13 פלדמוס נ' עלי ואח'

תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין הידועים חלקה 530 בגוש 3741, בשטח של 455 מ"ר, בישוב אירוס (להלן: "החלקה").

בהתאם לנסח הרישום אשר צורף לכתב התביעה, התובעת הינה הבעלים של 858/1000 חלקים מהחלקה, ואילו יתרת החלקה (142/1000 חלקים) הינה בבעלות הנתבע 1 אשר ירש אותם מאימו המנוחה.

ביום 23.1.2014, כחודש ומחצה לאחר הגשת כתב התביעה, נרשמה הערת אזהרה על זכויות הנתבע 1 בחלקה בלשכת רישום המקרקעין לטובת הנתבעים 2-3, בהתאם להסכם מיום 23.1.1964, אשר נקשר בין אימו המנוחה של הנתבע 1 לבין אביהם המנוח של הנתבעים 2-3, אשר הנתבעים 2-3 הם יורשיו.

נוכח האמור הצעתי לב"כ הצדדים למחוק את התובענה וזאת עד לבירור מעמדה של הערת האזהרה הנ"ל.

ב"כ התובעת סירב להצעה וטען כי המדובר בזכות אובליגטורית גרידא אשר אינה משליכה על הליך פירוק השיתוף.

הנתבעים סברו שנוכח ההשלכות הפוטנציאליות של הערת האזהרה – הרי שאין מנוס ממחיקת התובענה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי אין מקום למחוק התובענה.

אמנם נכון כי זכותם הנטענת של הנתבעים 2-3 לא השתכללה לכלל זכות קניינית ותוכנה אינו ברור. אולם, גם אם תשתכלל הערת האזהרה לזכות קניינית, הרי שזכותם של הנתבעים 2-3 בהתאם להערה חלה אך ורק בגין זכויות הנתבע 1.

לפיכך, אין בהערת האזהרה כדי לפגוע בזכויות התובעת, ועדיין עומדת על כנה זכותה המוחלטת של התובעת בהתאם לסעיף 37 לחוק המקרקעין לתבוע את פירוק השיתוף, וזאת בין אם בעל ריבה הוא הנתבע 1 בין אם בעלי ריבה הם הנתבעים 2-3.

אילו היתה הערת האזהרה חלה גם על זכויות התובעת – הרי שתמונת המצב היתה שונה. במקרה כזה היה ספק בבעלות התובעת במקרקעין, ועל כן היה מקום להבהיר את מעמדה של הערת האזהרה בטרם פירוק השיתוף. ואולם, מעת ששאלה זו אינה עומדת להכרעה, וכל הספק הינה במישור היחסים בין הנתבעים לבין עצמם, הרי שמחלוקת זו אינה משפיעה ואינה צריכה להשפיע על זכותה המוחלטת של התובעת לפירוק השיתוף. אין בטענה זו כדי להוות כח "וטו" על הזכות לפירוק השיתוף.

לכך יש להוסיף את העובדה שבסופו של יום מרבית החלקה (85.8%) מצויה בבעלות התובעת, ואילו הנתבעים (וליתר דיוק: מי מהם) הינם הבעלים של כ – 14.2% מהזכויות במקרקעין.

לפיכך, הבקשה למחיקת התובענה נדחית.

נוכח האמור, ונוכח העובדה שהנתבעים אינם ולקים על טענת התובעת בסעיף 19 לכתב התביעה עלפ פיה לא ניתן לחלק את המקרקעין בעין, מוצע לצדדים להסכים למתן פסק דין לפירוק השיתוף במקרקעין, על דרך של מכירתם למרבה במחיר, בהתאם למתווה הבא:

1.מינוי עו"ד שילר ככונס נכסים לביצוע הפירוק ומכירת המקרקעין.

3. עו"ד שילר יהיה רשאי להתקשר עם שמאי מקרקעין לצורך ביצוע שמאות לנכס, וכן יהיה רשאי לפרסם מודעות ולערוך התמחרות. לצדדים עומדת זכות סירוב ראשונה במחיר הגבוה יותר שהושג, בהתאם לשיעור אחזקותיהם והמחיר למ"ר.

4.לעת זו, התובעת והנתבע 1 ישאו בעלות חוות הדעת השמאית, ביחס חלקיהם במקרקעין.

5.לצורך ביצוע המכירה והעברת זכויות לקונה, הנתבעים 2-3 יסכימו למחיקת הערת האזהרה.

6.חלק תמורת המכירה (נטו – בניכוי הוצאות, מסים ושכ"ט כונס, אשר התובעת והנתבע 1 ישאו בהם בהתאם לשיעור אחזקתם) המגיעה למי מהנתבעים יועבר לחשבון בנק בבעלות משותפת של ב"כ הנתבעים ויישאר באחזקתם בנאמנות, עד לבירור שאלת הקניין במקרקעין בפני הערכאה המוסמכת.