ת"א 54112-03-12 אבו נימר נ' סמעאן נופי ובניו בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכוני לתן את פסק הדין לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט.

1. התובע , יליד 1964, נפגע בתאונת עבודה מיום 28.6.10. לדבריו במהלך עבודת ריצוף באתר בניה , בשירותה של הנתבעת 1 (המעבידה), נתקל בכבל חשמל מאריך, ונפל על משטח קרמיקה. הנתבעת 2 היא מי שבטחה הנתבעת 1 בביטוח חבות מעבידים.

2. התובע מפנה לחבלות הגופניות שנחבל התאונה, וצירף תיעוד רפואי ניכר. בין היתר סבל בתאונה משברים בצלעות 7-9, סבל מכאבי גב וטופל בפיסיותרפיה. התובע טען לתקופת אי כושר בת 25 חודש.

3. מומחה מטעם התובע קבע נכות בשעור 42%, ומומחה מטעם הנתבעות קבע כי לא נותרה נכות. גם הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי (ענף נפגעי עבודה) קבעו כי לא נותרה נכות הקשורה לתאונה. לאור הפערים בין מומחי הצדדים מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, פרופ' וולפין. לפי חוו"ד מומחה ביהמ"ש, התובע עבר אכן ניתוח כריתת דיסק בצואר אולם בתאונה לא נחבל כלל בצואר, והתלונן לראשונה על חבלת הצואר שלושה שבועות לאחר התאונה. המומחה אישר כי התובע היה במעקב רפואי בנושאי הצואר והגב התחתון עד מרץ 2013. לקביעתו טווח התנועות בעמוד השדרה הגבי מלא, ולפיכך התאונה לא הותירה נכות צמיתה.

4. המוסד לביטוח לאומי שלם דמי פגיעה לשלושה חודשים עד 27.9.10. כאמור לאחר מכן, לקביעת הועדות הרפואיות בענף נפגעי עבודה, לא נותרה כל נכות הקשורה לתאונה, ולכן נקבע 0% החל מיום 28.9.10 (הן בועדה הראשונה והן בועדה לעררים).

5. התובע עורך חישוביו לפי אחריות מלאה לנתבעת, והפסד שכר מלא לשלוש שנים לפי בסיס שכרו עובר לתאונה שעמד על 17,000 ₪ (לפי חישוב המל"ל ודווח המעביד עמד בסיס השכר הנומינלי בממוצע חודשי של רבע השנה שעובר לפגיעה, על 15,795 ₪). כמו כן בראשי הנזק הכללי, מעבר לכאב וסבל, טען גם לסכומים צנועים בגין הוצאות רפואיות ונסיעות והפסד פנסיה.

6. הנתבעת מפנה לכך שמדובר בעובד מנוסה, וטוענת כי אין לאירוע הנטען תימוכין אובייקטיביים. היא הפנתה לתחקיר פנימי בו נרשם שרגל התובע החליקה על החול והוא נפל על משטח ריצוף שהיה מאחוריו. לטענת הנתבעת גם אם מדובר בכבל מאריך בו נתקל התובע לשיטתו הרי אין מדובר במפגע, שכן באתר בנייה עסקינן. לכן לפי שתי החלופות העובדתיות אין אחריות, ולחלופין יש אשם תורם בשיעור 80%. ביחס לנזק לאור התיעוד הרפואי הסמוך לתאונה וקביעות מומחה ביהמ"ש גורסת הנתבעת שיש מקום לפסיקת סכום צנוע באב הנזק הלא ממוני (התובע טען ל 50000 ₪) . עוד טענה שאין מקום לפסיקת עזרת צד ג' לעבר, כל ההוצאות מכוסות על פי דין על ידי המל"ל משהוכרה התאונה כתאונת עבודה, ואין מקום לראשי נזק כלליים לבד מאב הנזק הלא ממוני. עוד טענה לניכוי חלקה בשכר מומחה ביהמ"ש וכן עלות השכר של המומחה מטעמה.

7. יש מקום לפסיקת סכום משמעותי בהרבה באב הנזק הלא ממוני מזה שהציעה הנתבעת לאור השברים בצלעות ותקופת אי הכושר (ולו זו בה הכיר המל"ל). מאידך יש גם מקום לפסיקת אשם תורם משמעותי בתיק זה (בכל מקרה, ולשקלול בעיית האחריות – שאכן תשוקלל בסכום הסופי שייפסק). לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ובמסמכים אני מחייב הנתבעות לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסך של 19000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 3186 ₪ וכן החזר אגרה ששלם התובע בסכומה הנומינלי. לבד מזאת אין צו נוסף להוצאות. להסרת ספק הסכום נפסק לאחר ניכוי תגמולי מל"ל ולאחר ששוקללו טענות הצדדים בנושא האחריות והנזק.