ת"א 51119-05-12 אס או אס אנרגיה אקספרס בע"מ נ' אליק ואח'

התובעת סיפקה סולר לחברה בבעלות הנתבע. לאחר שנותרה יתרת חוב כלפי התובעת מסר הנתבע שיקים של החברה לפירעון החוב. לאחר שהשיקים חוללו הגישה התובעת לביצוע שטר חוב בו מצוינים פרטי הנתבע כעושה השטר וערב לו. חבותו האישית של הנתבע תלויה בשאלה האם חתם על שטר החוב או שמא חתימתו זויפה?

רקע וטענות הצדדים

1.התובעת, חברה העוסקת באספקת מוצרי דלק ישירות ללקוחותיה במקום פעילותם העסקית, סיפקה סולר לנתבעת 2 (להלן: החברה). הקשר העסקי היה קצר בין דצמבר 2011 לינואר 2012, אולם למרות הקשר הקצר סופק סולר בשווי של מעל ל- 300,000 ₪.

התובעת הגישה לביצוע ביום 23.2.12, בתיק הוצל"פ 22-01104-12-3, שטר חוב מיום 4.12.11. בקשת הביצוע ציינה כי שטר החוב הינו בחתימת החברה ובערבות הנתבע. הסכום שנתבע הינו 326,624 ₪ נכון ליום 4.12.11.

הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר החוב הנתמכת בתצהירו של הנתבע. החברה לא עמדה על טענות הגנתה והתנגדותה נדחתה בדיון ביום 12.5.13. באותו דיון נדונה התנגדות הנתבע וניתנה לו רשות להתגונן, בכפוף להפקדת 10,000 ₪, ביחס לקיזוז 44,000 ₪ מהחוב שנתבע ובנוגע לטענתו כי החתימה שמופיעה על גבי השטר זויפה ו/או נחתמה שלא בהרשאתו. נדחו הטענות ביחס לאיכות הסולר שסופק ונדחתה הטענה כי השיקים שנמסרו לתובעת ביום 27.2.12 היו עבור אספקת סולר עתידית.

2.לטענת התובעת, לבקשת הנתבע הסכימה לספק סולר לחברה בבעלותו לאחר פגישה מיום 4.12.11 במשרדי החברה בחדרה בה חתם הנתבע על שטר החוב והערבות לו. לאחר שסופק סולר במאות אלפי שקלים ולא נפרעו התשלומים נערכה פגישה שניה עם הנתבע בה מסר שיקים של החברה לפירעון החוב. לאור קבלת שיקים מעותדים המשיכה התובעת לספק סולר, עד שחוללו השיקים שנמסרו. לאחר הגשת השטר לביצוע הסכימה התובעת לפרוס את החוב בתשלומים של 22,000 ₪ לחודש ונמסרו לה שיקים מעותדים אולם רק שני שיקים בסך 22,000 ₪ כל אחד נפרעו. לפיכך נטען בתצהיר התובעת כי החוב עומד על סך של 282,594 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

הנתבע טוען כי סופק לחברה דלק בחודשים ינואר – פברואר 2012 והשיקים שנמסרו תמורת הדלק בוטלו נוכח ליקויים בסולר. לטענתו פגש את מנהל התובעת רק ביום 27.2.12 ולכן אין יסוד לטענת התובעת כי חתם על שטר החוב.

דיון והכרעה

אופן הוכחת טענת זיוף ונטל הוכחתה

3.ככלל, כאשר אדם מתכחש לחתימתו על מסמך הנטל להוכיח אמיתות החתימה חל על התובע. יחד עם זאת, הנתבע אינו יוצא ידי חובתו בהעלאת טענה סתמית לזיוף. מדובר בטענת מרמה וכדי שנטל הבאת הראיות לסתור את טענת הזיוף יעבור לתובע יש להניח תשתית עובדתית אשר יש בכוחה לבסס טענה מסוג זה הדורשת רמת הוכחה משמעותית . (השווה ת"א (מחוזי י-ם) עומר נ' בדל הולדינגס בע"מ , 1.12.13).

לעיתים יספיקו ראיות התובע כי להעביר את הנטל לנתבע להוכיח כי חתימתו זויפה. ממילא לצורך הוכחת טענה כי התובע לא זייף את המסמך עליו הוא נסמך, מדובר בהוכחת רכיב שלילי שנטל שניתן להסתפק בכמות פחותה של ראיות לצורך הוכחתו. יש לזכור כי חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד אינה חזות הכל ולבית המשפט הסמכות לקבוע ממצאים אחרים מחוות הדעת.